שמואל דוד כתב:לט:
מאי כללא דאמר רב תנחום א"ר יוחנן א"ר ינאי אמר (רב) כל מקום שאתה מוצא שנים חלוקין ואחד מכריע הלכה כדברי המכריע חוץ מקולי מטלניות שאף על פי שרבי אליעזר מחמיר ורבי יהושע מיקל ור' עקיבא מכריע אין הלכה כדברי המכריע חדא דרבי עקיבא תלמיד הוא ועוד הא הדר ביה ר"ע לגביה דרבי יהושע.
לא הבנתי ה״חדא ועוד״ הרי רבי עקיבא מודה לרבי יהושע וא״כ ליכא מכריע כלל, ומדוע התחיל הגמרא ב״חדא דר״ע תלמיד״ כו׳ וצ״ע.
מציאה גדולה! שמא תואיל לספר לחברים כיצד מצאת את המציאה הזאת?שמואל דוד כתב:מצאתי בספר פני שלמה שהעיר בזה.
ביקורת תהיה כתב:מציאה גדולה! שמא תואיל לספר לחברים כיצד מצאת את המציאה הזאת?שמואל דוד כתב:מצאתי בספר פני שלמה שהעיר בזה.
וטעמא דמילתא נ"ל דכיון דצריך עכ"פ להרהר מותר לומר בכל לשון דעיקר איסורו בהרהור, וכן מוכח בזבחים ק"ב במעשה דראבר"ש! וכו'.
אמר רבא האי דינא מרבי אלעזר ברבי שמעון גמירנא דאמר בבית הכסא וכו' והיכי עביד הכי? והאמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן בכל מקום מותר להרהר חוץ ממרחץ ומבית הכסא? לאונסו שאני.
לבי במערב כתב:והלא שפתי רש"י הק' ברור ימללו: "מקום"!
456456 כתב:מ ב
רש"י כתב: מפירין נדרים - בעל לאשתו, ולא רק כאן שכן הוא לשון הגמרא, אלא גם לקמן קנז א. ולא יתכן שכ"ה הדין, שהרי בנדרים ביארו את הדין שמפירין נדרים בשבת, מפני שהוא דבר האבד – שאפשר להפר רק ביום שמעו, וזה קיים גם באב ובתו. ואולי כ"כ מפני שהוא הדבר היותר מצוי מאשר הפרת אב לבתו שקיים רק בזמן נערותה.
אהרן תאומים כתב:חשבתי לחלק בין חמה לאור \ לאש, אף שהחמה היא ג"כ אש אבל היא תמיד תשאר במרחק ולא יכול להיות להיות אליה שום קשר ישיר ולפיכך אין יכול להיות שתפקידה לבשל שהוא דבר הצורך מגע סמוך וישיר לאש, משא"כ חמי טבריה ושמתחממים מחום אש עצמו מהלבה שבתוך כדור הארץ, ולפיכך שמבשלים ב"תולדת" חמה או אור, הדבר המבשל נוגע ישירות לדבר המתבשל וזה דרך בישול וע"כ גזרו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 32 אורחים