אהרן תאומים כתב:ס: סנדל ומסמרים 4 - 5 - 7 - 13 - 22 - 24 האם מסתתר כאן איזה רעיון נוסף במספרים המוחלטים האלו? ואיך קבעו בכלל מספר מוחלט שעד למספר זה מותר ומעבר לו אסור, איפה מצאנו דין דומה לכגון זה בירידה לפרטים הנראים כאילו שוליים.
אהרן תאומים כתב:ס: סנדל ומסמרים 4 - 5 - 7 - 13 - 22 - 24 האם מסתתר כאן איזה רעיון נוסף במספרים המוחלטים האלו? ואיך קבעו בכלל מספר מוחלט שעד למספר זה מותר ומעבר לו אסור, איפה מצאנו דין דומה לכגון זה בירידה לפרטים הנראים כאילו שוליים.
שמואל דוד כתב:סד:
אמר רב יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור. לכאורה ק׳, מדוע נקט הגמרא הך מימרא כאן.
בגמרא אמר רבי יהודה אמר רב כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין וכו'. ופרש"י כגון שריון וקסדא ומגפיים וכו'. נראה שהוכרח לפרש כן דאל"כ אין מקום להך מימרא דרב הכא בשמעתין אבל לפירושו ניחא דשפיר קאי אהך מימרא דרב דלעיל בסמוך שאוסר לצאת נשים בתכשיטין אפילו לחצר ולא תימא דדוקא בהנך אוסר משום דמרגלי בהו ונפקא בהו לרה"ר וא"כ סד"א היכא דליכא חששא כגון בהנך שאין אסורין אלא משום מראית עין הו"א דשרי קמ"ל דאפ"ה אסור. מיהו יותר נראה לפרש איפכא והיינו לפי שיטת התוספות דבהנך דלעיל אפילו לרב מותר בחצר מעורבת וכ"ש בבית משא"כ בהנך דאסורין משום מראית עין דנראה כאילו לובשן למלחמה והוי עובדא דחול ומש"ה אסור אפילו בבית. וזה נראה לי עיקר ודו"ק:
ובתולות טובלות?שמואל דוד כתב:סה.
אבוה דשמואל עביד מקוואות לבנותיו כו׳. יש לעיין מדוע אביהן עשה כן ולא בעליהן אם לא שנאמר שבתולות היו.
שמואל דוד כתב:לאכול בטהרה.
הנה בשבת (ס"ה ע"ב) הביא רש"י (ד"ה וסבר וכו') בשם רבו - רבינו הלוי - דזבה טעונה טבילה במים חיים. והגאון הכלי חמדה זצ"ל בהסכמתו לספר אבן שלמה על הראב"ן (ונד"מ בספרו מכתבי תורה בהערות סי' ג' אות א' ס"ק ב') כותב: ארשום בזה הערה אחת מה שכתבתי בחי' ע"ד רבו של רש"י ז"ל (בשבת ס"ה ע"ב) דמפרש דברי שמואל משום דחשש לספק זבות, דזבה טעונה מים חיים. ותמהו כולם ע"ז, ולפע"ד נ"ל, דהנה באמת בשאילת יעב"ץ (ח"א סי' פח) כתב דנראה קצת ראיה לדברי רבינו הלוי ז"ל מהא דנדה (ל"ד ע"ב) דלא פריך החומרא שיש בזב מזבה לענין דצריך מים חיים.
אמנם נראה, דרבינו הלוי ז"ל מודה דלבעלה גם זבה לא צריכה מים חיים כי אם לטהרות. דבזה איתקש זבה לזב. משא"כ במה שנוגע לבעלה דזה לא שייך בזב, דין זבה כדין נדה דלא צריך מים חיים. ולכן מדשמואל עביד לבנתיה ולא לאשתו, ס"ל לרבינו הלוי ז"ל דהוא משום חשש ספק זבה, ולכן באשתו דהיתה צריכה טבילה לבעלה לא חש תמיד לעשות מקוואות, משא"כ לבנתיה שהי' רק לטהרות, יש חשש ספק זבה וצריכה מים חיים דוקא ע"כ.
שמואל דוד כתב:יישר כח!
והנה ברמב״ן ורשב״א כתבו שנשואות היו. וצ״ע מהא דלא שבקיה אבוה דשמואל לגניאן גבי הדדי, ומבואר שבתולות היו, וכמו שכתב רש״י לישן זו אצל זו בעודן בתולות.
לבי במערב כתב:בפשטות, כינוי האזור נותר על כנו, אף שהישות המדינית חדלה מלהתקיים. ויש לכך דוגמאות רבות, כמדומני.
'וואלאחאי'' הוא מחוז ברומני'; כמדומני, שלעתים נכללות בכינוי זה גם מולדובה ואוקראינה [הדנובה עובר בכל המדינות הללו].
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים