סנה - הר סיני

[שמואל דוד]

עיין סוטה ה. הקב"ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני כו'
וכעי"ז מצינו במסכת שבת סז. הסנה לאו משום דגביהת מכל אילני אשרי הקב"ה שכינתיה עלך אלא משום דמייכת מכל אילני כו'

האם יש קשר בין סנה לסיני? האם השורש של שניהם "סן" מלשון שנאוי?

[לענין]

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת שמות
סנה. על שהיה עתיד ליתן תורה לישראל מהר סיני:

[לענין]

אבן עזרא פרשת שמות
ולפי דעתי, כי כל סנה אחד הוא, והוא מין קוץ יבש. וככה הוא בלשון ישמעאל, וככה הר סיני בעבור הסנה. וכן פי' ורצון שוכני סנה (דב' לג, טז), רצון שיבקש השוכן במקום הסנה, שהוא דורש ומבקש תמיד שיעשה השם רצונו, וילחלח ארצו שהוא שוכן בה, שהיה מקום יובש וסנה, עד שיהא בא הרווי והיתה כגן רוה מלוחלח, והודיעו מתוך הסנה בה"א הדעת, כי הם דברי משה בכותבו התורה.

רמב"ן פרשת וזאת הברכה
ורצון שכני סנה - נמשך למעלה, ומרצון שוכני סנה. ויקרא השם הנכבד "שוכני סנה" כי שם נראה אליו בתחלה, ושכן ימים רבים על הר סיני שהוא מקום סנה, ומסיני בא ושכן בישראל.

רבינו בחיי פרשת שמות
"וירא אליו מלאך ה' בלבת אש" (פסוק ב), כדי ללבבו, כשיבאו לסיני ויראה אותה אשות, ולמה מתוך הסנה ולא מתוך אילן ולא מתוך תמרה, אמר הקדוש ברוך הוא כתבתי בתורתי "עמו אנכי בצרה" (תהלים צא, טו), בני נתונים בכור הברזל בתוך שעבוד, אף אני נגלה מתוך הסנה וממקום צר. הוא סנה הוא סיני, כתיב הכא "והנה הסנה בוער באש", וכתיב בסיני "וההר בוער באש" (דברים ה, כ).

רבינו בחיי פרשת שמות
מתוך הסנה. דרשו רז"ל (פדר"א מא) הוא סנה הוא סיני, וכן אנו יכולים לדרוש מתוך הסנה מתוך ניסן, כי המראה הזאת למשה בט"ו בניסן היה, וזהו מתוך הסנה הוא יום הגאולה לשנה הבאה, ותצטרך עוד לזה לענין שאני עתיד לכתוב (להלן י, ה):

[שמואל דוד]

יישר כח!

[יוסף חיים אוהב ציון]

ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת שמות
בפירוש קראקש של מורה נבוכים איתא התם שעל אבנים המסבבין על הר סיני יש בו צורות סנה אם חוצבים כל אבן לחתיכות על כל חתיכה תמצא צורת אילן סנה. וזה לך האות על מראות סנה בהוציאך את העם הזה. וזה לך האות דייקא על מראת הסנה. שהוא בגי' ק"ך שהראה הקב"ה למשה שיהי' שליחותו בזה העולם ק"ך שנה מנין הסנה. וכמו ששליחותו שלו לזה העולם ק"ך כן היה ג' פעמים על ההר כל פעם מ"ם יום הרי ג' פעמים מ' ק"ך לקבל ק"ך שנה שהי' חי בזה העולם

[אלה הדברים]

פרקי דרבי אליעזר פרק מ'
ר' אלעזר המודעי אומ' מיום שנבראו שמים וארץ נקרא שם ההר חורב, וכשנגלה הב"ה על משה מתוך הסנה על שם הסנה נקרא הר סיני והוא חורב.

[דרומי]

בעה"ט כותב, שבתחילה נקרא שם המקום 'סין' בלבד (ולא 'סיני'), ומנמק ש'סין' בגימטריא 'הסנה'.

[שמואל דוד]

יישר כח לכל המגיבים!
ועיין רמב״ן דברים פרק א פסוק ו
ה' אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר על דעתי חורב שם מקום קרוב להר סיני ששם ישבו ישראל בשנה ההיא כי המדבר היה גדול ושם ההר אשר חמד אלהים ושמו סיני ועל כן נקרא כל המדבר מדבר סיני כאלו הוא מדבר הר סיני ואמר הכתוב (שמות יט ב) ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר שחנו במדבר במקום הנקרא חורב והוא נגד ההר ואפשר שגם ההר גם המדבר יקראו סיני כי שם אילני הסנה רבים ושם סמוך להר מקום או עיר מושב ששמו חורב ושם עמדו והכתוב שאמר (שם ג א) ויבא אל הר האלהים חרבה שבא אל חורב אשר שם הר האלהים והסנה היה בהר ומשה היה בחורב המקום אשר לפניו קרוב לו אשר עמד שם מחנה ישראל שנה ולפיכך אמר (שם פסוק ג) אסורה נא ואראה שיסור מחורב עד ההר ופעמים יקרא הכתוב ההר כן כמו שאמר (שם לג ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב כלומר מן ההר אשר בחורב בתחומו או לפניו או ששם כל הארץ חורב וההר בתוכה וכן זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים (מלאכי ג כב) ירמוז לכל אשר נצטווה בהר ובאהל מועד אשר שם בחורב וראיתי בילמדנו מדרשם לא ידעת בסיני גם לא שמעת בחורב גם מאז לא פתחה אזנך (ישעיהו מח ח) בערבות מואב רמז כי חורב מקום אשר שם אהל מועד רק ר"א אמר (שמות ג א ב) כי חורב הוא הר סיני כי מפני החורב והיובש יהיה שם הסנה ויקרא בשני שמות ושניהם שוים בטעם:

[Chortkov]

כמדומה לי, כתב רבי שמואל אשכנזי ע"ז בספרו אלפא ביתא תניתא דש"ז.