בגמ' ברכות כו. אי' "תא שמע דאמר רב הונא בר יהודה אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואין בזה משום דעבר יומו בטל קרבנו".
וכן נפסק שו"ע סי' קח.
והנה הביא הטור שי' הבה"ג וז"ל כ' בה"ג טעה ולא התפלל ערבית יתפלל שחרית ב' שכח ולא התפלל שחרית יתפלל במנחה ג' בתחילה מתפלל של מנחה ואח"כ שחרית ואח"כ ערבית ר"ל כל זמן שלא עבר היום יש תשלומין לתפלותיו.
וצ"ב מדוע לא נימא אף בכה"ג עבר זמנו לא בטל קרבנו כפי שנפסק.