גזל מן הגזלן משלם כשעת הגזילה?

[מיללער]

למדנו במס' בבא קמא (קיא:) אמר רב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים, ובא אחר ואכלו, רצה מזה גובה רצה מזה גובה. מאי טעמא, כל כמה דלא נתייאשו הבעלים ברשותיה דמריה קאי.

מה הדין בגזל חפץ ובא אחר וגזלו מן הראשון ונאנסה בידו, האם השני חייב באונסין כמו כל גזלן?

ומה הדין בגזל חפץ והוקרה ובא אחר וגזלו ממנו ואח"כ נאנסה (דבאכלו בוודאי משלם כשעת הגזילה כדין תברא או שתיה) האם הגזלן השני יתחייב לשלם כשעת 'גזילתו' דהיינו כשעת היוקר, אע"פ שהראשון אינו חייב לשלם רק כשעת הזול?

ואת"ל שהשני חייב כשעת היוקר, מה אם ישלם הראשון להגזלן כשעת הזול, יכול לתבוע מן השני לשלם לו כשעת היקר והלה משתכר בפרתו של חבירו?

[שמואל דוד]

עי׳ קצות החושן סימן לד ס״ק ג

[מיללער]

עי׳ קצות החושן סימן לד ס״ק ג

תודה רבה!

[שמואל דוד]

ועיין נתיבות שם שחולק.

[מיללער]

ועיין נתיבות שם שחולק.

נכון - אבל רק במקצת

[מיללער]

לאחר הלימוד ועיון בדבריהם של הקצות ונתיבות עולה מבין שניהם שיש היכי תימצי שהגזלן השני יתחייב לשלם על גזילתו להבעלים מלבד החיוב שיש על הגזלן הראשון (להקצות דוקא באופן שאכלו או שרפו והאבידו מן העולם ולהנתיבות אף אם גזלו ונשתמש בו ונעשה עליה גזלן מדין שואל שלא מדעת או שעשה בה שינוי עיי"ש).

ואכתי איכא למיבעי בכה"ג, אם הוקרה החפץ טרם שגזלה השני, ונמצא שהשני נעשה עליה גזלן בזמן היוקר, האם יתחייב לשלם כשעת היוקר אף שהגזלן הראשון אינו חייב לשלם רק כזמן הזול שהיתה שווה בשעת שגזלה הראשון?

ואת"ל כן, מה הדין באופן ששילם הראשון להנגזל דמי החפץ כשער הזול, האם יש בידו לתבוע את הגזלן השני לשלם לו כשער היוקר וירויח הלה בסחורתו של חברו?

-

שוב מצאתי דברים ברורים בזה בחזון איש (ב"ק סי' טז סק"ח) שכתב שגזלן השני מחייב לשלם להבעלים כשעת היוקר.

[מיללער]

לאחר הלימוד ועיון בדבריהם של הקצות ונתיבות עולה מבין שניהם שיש היכי תימצי שהגזלן השני יתחייב לשלם על גזילתו להבעלים מלבד החיוב שיש על הגזלן הראשון (להקצות דוקא באופן שאכלו או שרפו והאבידו מן העולם ולהנתיבות אף אם גזלו ונשתמש בו ונעשה עליה גזלן מדין שואל שלא מדעת או שעשה בה שינוי עיי"ש).

ואכתי איכא למיבעי בכה"ג, אם הוקרה החפץ טרם שגזלה השני, ונמצא שהשני נעשה עליה גזלן בזמן היוקר, האם יתחייב לשלם כשעת היוקר אף שהגזלן הראשון אינו חייב לשלם רק כזמן הזול שהיתה שווה בשעת שגזלה הראשון?

ואת"ל כן, מה הדין באופן ששילם הראשון להנגזל דמי החפץ כשער הזול, האם יש בידו לתבוע את הגזלן השני לשלם לו כשער היוקר וירויח הלה בסחורתו של חברו?

-

שוב מצאתי דברים ברורים בזה בחזון איש (ב"ק סי' טז סק"ח) שכתב שגזלן השני מחייב לשלם להבעלים כשעת היוקר.

ברוב הימים מצאתי לכאורה בנתיבות דלא כדברי החזון איש הנ"ל, והוא בנתיה"מ סימן שמ"ו סק"ט, כ' הנתיבות בפשיטות בגזל בהמה שהיתה שוה דינר בשעת הגזילה והשאילה לאחר ומתה ביד השואל כשהיתה שוה ד', דהגזלן לא נתחייב אלא דינר דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה, והשואל חייב ד' דחייב משעת אונס "ודאי דהשואל משלם ד' להגזלן" עיי"ש דבריו שסובר שזה נקרא שינוי שקונה להגזלן.

ולפי דבריו הוא הדין בגוזל מן הגזלן ונאנסה ביד הגזלן השני, והבהמה היתה שוה דינר בשעת גזילה הראשונה וד' דינרין בגזילה השניה, ישלם הגזלן השני ד' לגזלן הראשון והוא לא ישלם אלא דינר להנגזל - וזהו דלא כדברי החזון איש (ועי' במלואי משפט שם שהקשה על הנתיבות דאין כאן חיוב תשלומין כלל מהשואל להגזלן דבשעה ששאלה עדיין לא היתה השינוי שיקנה אותה - ולא ציין לדברי החזון איש)