פורום אוצר החכמה

יש עוד בפסחים ועוד דומים https://daf-yomi.com/DafYomi_Page_Searc ... af=&addaf=

תוס' פסחים קו.

קפיד אכסא פגימא - פירש רשב"ם דקפיד לכתחלה דוקא ואם אין לו אלא פגום יקדש עליו ותימה א"כ איך התירו לאכול קודם הבדלה משום קפידא דפגימה מיהו ראוי רשב"ם לסמוך עליו בשעת הדחק.

יומא נא. תוספות ד"ה נוקמה בפסח ...ועוד איני סבור שיש כי האי גוונא בשום מקום בברייתא אחת שדורש שתי דרשות בסתם
אגב צירוף הלשון "איני סבור" בפירוש שונה לחלוטין מופיע עוד פעם אחד בלבד בש"ס ברש"י גם כן במסכת יומא דף פו: על הפסוק וחטאתי נגדי תמיד וחטאתי נגדי תמיד. איני סבור שכפרת לי והרי הוא תמיד כאילו הוא נגדי עומד:
באותו התוספות הלשון הזה - וצריך אני ליישב מהא שהקשיתי לעיל, הלשון מה שהקשתי וכדומה מופיע עוד 5 פעמים בתוספות ביומא, פעם אחת בב"ב פעמיים בזבחים ופעם אחת בערכין, וכנראה מאותם בעלי התוספות

סוף מסכת מנחות

ורבינו קלונימוס אביו של רבי משולם... ושלושה דברים הגיה כמפי נבואה בשעת מיתתו

תוספות ביצה יז: לא מלאני לבי לעבור על דברי דודי כו׳

מיללער כתב:ביצה י"ז ע"ב תוד"ה אמר רבא "ומכל מקום אומר ר"י לא מלאני לבי לעבור על דברי דודי (הרבינו תם שמובא לעיל בדברי התוס') וצריך שני תבשילין, פת ותבשיל וכן עמא דבר"

@שמואל דוד

ביצה ג ע"א תוספות ד"ה גזירה שמא יעלה ויתלוש..והכי נראה לי כמדומה הלשון כמדומה במקומות ספורים בש"ס וזה הראשון מתחילת הש"ס

אהרן תאומים כתב:ביצה ג ע"א תוספות ד"ה גזירה שמא יעלה ויתלוש..והכי נראה לי כמדומה הלשון כמדומה במקומות ספורים בש"ס וזה הראשון מתחילת הש"ס

עיין תחילת האשכול

שמואל דוד כתב:עיין תחילת האשכול

יישר כח (כשגללת לראות כפי שהראה לך הרב מילער אז כנראה גילית זאת :-) ) ומכאן ומלפני זה יש ללמוד שתמיד צריכים לגלול את כל החומר בכל נושא אולי כבר דובר בכך וזה טירחא, ע"כ יש להציע שיהיה מנגנון לפחות בש"ס של מפתח על פי דפים וכל אחד יוכל לבדוק כל מה שדובר על אותו הדף

רש״י ביצה יט.

ובספרים שלנו נחלפה רישא לסיפא וסיפא לרישא דכתיב בהו ברישא אין משיקין והדר אין מטבילין ועל כן רוב התלמידים שגו בפירושה של סוגיא זו ואין אדם יכול לישבה על כנה וגורסין מפני דוחק ומתני' רישא בי"ט וסיפא בשבת ומפרשינן רישא דקתני משיקים בי"ט קאמר ותנא השקה והוא הדין להטבלה וסיפא דקתני אבל לא מטבילין איירי בשבת ותנא הטבלה והוא הדין להשקה ואין ראוי לפרש כן לדרדקי דבי רב דא"כ ליתני קילתא ושמעינן חמירתא לשמעינן הטבלה דמותרת בי"ט ואנא אמינא דכל שכן השקה

ביצה לא:
תוס' ד"ה אבל קרדום וקופיץ מדהאי גיסא שרי האי גיסא נמי שרי. ופירשו התוספות דאין אנו בקיאין בקרדום היאך הן נעשין ולכך יש לנו לאסור לבקע עצים רק ביד:

עבודה זרה סז: בסוד"ה אר"י: ופירשתי פרק גיד הנשה אבל לא יכולתי להאריך,
כי נראה בעיני שהוא גדול ביותר,
ולכך הצרכתי לבתר,
אכן יסעייני מלכא דעלמא,
לכתוב קדירה בת יומא,
ויהיה לנו כחומה

יבמות נד: אחות אם ודאי - קרובתו אבל אחות אב שמא ח"ו אין זה אביו

יש לשון פלא בתוספות שבשיטמ"ק בזבחים דף יח: בתוד"ה ואימא עמרא. לאחר שהתוס' מביאים שיטת רבינו אפרים דקנבוס שלנו הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים ושלח לרבינו תם תשובות מלאות שערות שתלש מזקנו על מנהג העולם מרוב צער

מיללער כתב:יש לשון פלא בתוספות שבשיטמ"ק בזבחים דף יח: בתוד"ה ואימא עמרא. לאחר שהתוס' מביאים שיטת רבינו אפרים דקנבוס שלנו הוא פשתן ואסור עם הצמר משום כלאים ושלח לרבינו תם תשובות מלאות שערות שתלש מזקנו על מנהג העולם מרוב צער

עיין https://din.org.il/2016/08/02/שמירת-שערות-הזקן/
ועיין

יבמות פד.

תוספות ד״ה מתני' יש מותרות. פי' הר"ר יהודה בר' י"ט דכן דרך התנא לאחר שפי' הלכות המסכתא חוזר ושונה אותם בלשון קצר כדי שיהיו מסודרים בידך ושמורים בפה ובלב

שמואל דוד כתב:יבמות פד.

תוספות ד״ה מתני' יש מותרות. פי' הר"ר יהודה בר' י"ט דכן דרך התנא לאחר שפי' הלכות המסכתא חוזר ושונה אותם בלשון קצר כדי שיהיו מסודרים בידך - ושמורים בפה ובלב

מעין הנאמר: בפיך ובלבבך - לעשותו (= בידך).

בס"ד
והקשה בתוספות הרב דמשמע בירושלמי
מו"ק כה. ד"ה ורבי חייא

פעמיים במנחות
(מנחות מב ע"ב)רש"י ד"ה מגביא גילא. בייסא ובלשון צרפת אלום:
(מנחות נ ע"ב)רש"י ד"ה עריכתן. תקון החלות שקורין אטינו''ר ובלשון צרפת סוני''ר:

נשאלתי:
האם "רוסיה" מוזכרת במקורותינו?
מישהו טוען שהוא זוכר שראה את רוסיה מוזכרת בתוספות, אולי משהו שקשור לסוסים.

כדאי לעיין כאן.
בעת החדשה המוקדמת מציינים את רוסיה בתור רייסין.

בן פקועה כתב:כדאי לעיין כאן.
בעת החדשה המוקדמת מציינים את רוסיה בתור רייסין.

יישר כח.
אם כי לא ראיתי שהוא מצטט תוספות וכדו'.

רש"י מסכת כתובות דף לט עמוד א

שמא תגמול את בנה - מפני שהחלב נעכר כשמתעברת ואינו טוב ליונק ותצטרך להעתיקו משדים וימות.

ע"פ לשה"כ בישעיה כח, ט "עתיקי משדים"

עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:
האם "רוסיה" מוזכרת במקורותינו?
מישהו טוען שהוא זוכר שראה את רוסיה מוזכרת בתוספות, אולי משהו שקשור לסוסים.

לע"ד הכוונה לסקיתים המכונים 'אשכנז', ובקדמוניות היהודים שמם 'מגוג', וכן מובא בשירי הומרוס כ"חולבי הסוסות" על שום המשקה הידוע שלהם.
ועיין שד"ל בפירושו לתורה בנושא

אתה כותב פרשנות על משהו, אבל מהו המקור שאותו אתה מנסה לפרש? איזה תוספות?

לדעתי התערבב למאן דהוא המקורות בנושא.
המקור לרוסיה- בקדמוניות היהודים, והקשר לסוסים, כבר ידוע על אותם 'סקיתים' ממקורות זרים (כנז"ל).

דעתן כתב:לדעתי התערבב למאן דהוא המקורות בנושא.
המקור לרוסיה- בקדמוניות היהודים, והקשר לסוסים, כבר ידוע על אותם 'סקיתים' ממקורות זרים (כנז"ל).

אם תוכל להצביע על מקור מסוים שבו חלה הטעות - אוכל למסור אותו למי ששאלני.

רש״י בזבחים דף קיח: ודף קיט:

״חיפשתיו ולא מצאתיו״

זבחים סג: רש"י ד"ה מה חטאת. יודע אני שגירסא זו שיבוש שהרי וכו' וגירסא אחרינא גרסינן בה ואיני יודע אמיתה, ונראה בעיני וכו'.

לפי קט זכרוני איני זוכר לשון כזו ברש"י

כתובות מו:

רש״י ד״ה יציאה - ובמסכת קידושין פירשתיה בלשון שמועתי ובקושי.

עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:
האם "רוסיה" מוזכרת במקורותינו?
מישהו טוען שהוא זוכר שראה את רוסיה מוזכרת בתוספות, אולי משהו שקשור לסוסים.

בתוס' ר"י הלבן - יומא י, א:

משך זו מסיא. אמ' לן ר' דביוסיפון קרי ליה מלכות [ש]שוניא [תירס זו] מלכות רוסיא.

שו"ת הרא"ש - כלל נא סימן ב:

וידוע לכל חבורתינו שמיום בואו לכאן לא בא שום אדם ששמו רבי אשר ללמוד אלא אותו רבי אשר בר סיני הוא היה מארץ רוסיה ובא לכאן עם בחור ששמו רבי יהונתן. וגם היה בכאן בחור אחר ושמו רבי ראובן והיה מארץ בייה"ם והיה מכיר לרבי אשר שנפטר שהיה מארץ רוסיא.

אף פעמים מספר מזכירה הראב"ן.

באמונתו כתב:

עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:
האם "רוסיה" מוזכרת במקורותינו?
מישהו טוען שהוא זוכר שראה את רוסיה מוזכרת בתוספות, אולי משהו שקשור לסוסים.

בתוס' ר"י הלבן - יומא י, א:

משך זו מסיא. אמ' לן ר' דביוסיפון קרי ליה מלכות [ש]שוניא [תירס זו] מלכות רוסיא.

שו"ת הרא"ש - כלל נא סימן ב:

וידוע לכל חבורתינו שמיום בואו לכאן לא בא שום אדם ששמו רבי אשר ללמוד אלא אותו רבי אשר בר סיני הוא היה מארץ רוסיה ובא לכאן עם בחור ששמו רבי יהונתן. וגם היה בכאן בחור אחר ושמו רבי ראובן והיה מארץ בייה"ם והיה מכיר לרבי אשר שנפטר שהיה מארץ רוסיא.

אף פעמים מספר מזכירה הראב"ן.

תודה רבה

ועתה הראוני בתוספות הנדפס על הדף, מועד קטן דף י עמוד ב:

למישקל טופרי. פירש בתוספתא דה''ה לדידן שמותר לתקן ברזלים דקרקע קשה ומתקלקל ומשום שאין ברזלים בימי חכמים שאין צריך רק למשקל טופריה שהיה הקרקע מטוננת כמו ברוסי''א היה אסור

ברש"י זבחים קיד. ד"ה חובות לא תקריבו. בתוה"ד אלמא חובות דגלגל מחוסרי זמן הם עד כי יבא שילה ויקריבום שם וכו'

השתמש במליצה עפ"י הכתוב בפרשת ויחי

שמחה כתב:

מה שנכון נכון כתב:תוספות מסכת סוטה דף לט עמוד א
וכמדומה דהכי פסק רבינו חננאל דבכל דוכתא

תוספות מסכת סוטה דף כג עמוד א
וכמדומה דרש"י נקט לי' אגב שטפיה

פגשתי ביטוי כעין זה במסכת עבודה זרה דף ס"א עמוד א
תוספות ד"ה התם

לפי הדומה משמע שרש"י רוצה לומר

בגליון הש"ס בתחלת מסכת ע"ז מביא רע"א בשם החיד"א דהתוס' על מסכת עבודה זרה שיש בידינו הם תוס' רבינו פרץ

רש"י מנחות.יא: ד"ה והתניא הקומץ וכו'. כמדומה לי דאיירי בה ר' שמעון וכו'

שבת פב.

רש״י ד״ה ואינו מקנח בעשבים - שהעשבים לחים וחותכין את הבשר ורבותינו מפרשים משום תלישה ואיני יודע מהו דאי בעשבים מחוברין מי איכא מאן דשרי וכמדומה אני דמוקמי לה במחוברין ומקנח בהן בחיבורן

נדרים סג.
(ר"ן) כן נראה לי ואני חוכך עוד לומר .. וכן בדף כט. ואף הרשב''א ז''ל היה חוכך בדינו לומר
והנה זה פלא! הלשון חוכך נמצא בכל הש"ס רק פעם אחת במשנה הראשונה בנדרים (ב.), מנודה אני לך ר''ע היה חוכך בזה להחמיר, והר"ן עצמו מפרש לשון משנה זו (בדף ז.) מנודה אני לך ר' עקיבא חוכך בזה להחמיר. חוכך כאדם שהוא מסופק בדבר ומתחכך בעצמו מפני שאינו יכול לבררו. אי נמי מלשון חיך כלומר שהיה מטעים לחכו להחמיר:

מה שנכון נכון כתב:לשון מצויה בר"ן ובשאר ראשונים ואחרונים, בנדרים ובשאר מסכתות, ותרד פלאים.

לא הבנתי מה חידשת? וכמובן שהבנתי מה הורדת ומה ביקשת להוריד! אלא שזה בדיוק מה שרואים את יופי התורה שבע"פ ואת ההכוונה מן השמים שכל דבר בדיקדוק, את המילה חוכך אין בכל הש"ס - גמרא רש"י תוספות, (אף שהיא כדבריך לשון מקובלת בשאר הראשונים לא בדקתי) ורק בנדרים פעם אחת בלבד, ובדיוק על מסכת נדרים הודפס הר"ן על הדף וכך לומדים כל עם ישראל נדרים - ר"ן , ומה איכפת לי שזה בשימוש על ידו במסכתות אחרים וכן בראשונים אחרים,