פורום אוצר החכמה

שמואל דוד כתב:סא:

רש״י ד״ה א״כ דמעזניה כו׳

צ״ע מדוע השמיט פרס?

אהרן תאומים כתב:אולי רש"י רומז בלשונו נמתי אמרתי למדנו וכו' שמחבר יחד הסבר עם הגירסא, כדי שנבחין שדיון זה התנהל לא כמחלוקת אלא כאמירה עדינה וסיפור דברים אולי אפילו אמירה מנומנמת שקיטה לא לשם ויכוח שניהם בן עזאי ורבי יונתן תלמידי רבי ישמעאל, וכל הדיון ביניהם מסופר ע"י רבי יונתן בלשון "נם" למעט "אמירת" הסיכום שאומר רבי יונתן בהדגשה ובלשון הזה אמר לי [=בן עזאי] חבל על בן עזאי שלא שימש את רבי ישמעאל.

אהרן תאומים כתב:פ.
רש"י ד"ה בית דושאי. משפחה נקראת על שם אביה:
זה הפעם היחידה בש"ס שרש"י מסביר ששם משפחה הוא בשם האב, (כדכתיב למשפחתם לבית אבתם) והוא בנו"ט כאן לומר על הכוי שבא מן התיש ומן הצביה ומן בהמה הוא ע"ש האב

שמואל דוד כתב:צ״ע מדוע נקט בלשון זכר אם הכוונה לנקבה.

ההוא דאמר כתב:התעוררתי לחקור, האם גדר טריפה היא כפי ההבנה הפשוטה - גדר פסלות בבהמה, או דילמא אין זה פסול חיובי, אלא הטריפה גורמת שלא תתיר השחיטה.

ביקורת תהיה כתב:

שמואל דוד כתב:צ״ע מדוע נקט בלשון זכר אם הכוונה לנקבה.

כשעוסקים בענין מסוים בתלמוד, מומלץ מאד ללמוד לפני כן את הפרשה בתורה עם המפרשים.

שייף נפיק כתב:יש יסוד גדול מהגר"ח (ראה בסטנ' ריש חולין) ששחיטת טריפה הוא חסרון בשחיטה.
ועיין שיעורי הגרי"ד והגרמ"ד בזבחים סט
והרבה דברים יתבארו לפי"ז בפרק כיסוי הדם. וחזון למועד.

ביקורת תהיה כתב:

תם מה הוא אומר כתב:

אהרן תאומים כתב:פ.
רש"י ד"ה בית דושאי. משפחה נקראת על שם אביה:
זה הפעם היחידה בש"ס שרש"י מסביר ששם משפחה הוא בשם האב, (כדכתיב למשפחתם לבית אבתם) והוא בנו"ט כאן לומר על הכוי שבא מן התיש ומן הצביה ומן בהמה הוא ע"ש האב

איני זוכר בבירור, אבל דומני כי ראיתי בעבר בש"ס שוטנשטיין בהערה ביאור יפה על הרש"י הזה, ללא מקור, (כלומר ביאר של העורכים שם), מדוע רש"י ביאר זאת, על פי איזה גר"א. או משהו בדומה לזה. אשמח אם מישהו ימצא ויעלה הדברים.

אהרן תאומים כתב:פ.
רש"י ד"ה בית דושאי. משפחה נקראת על שם אביה:
זה הפעם היחידה בש"ס שרש"י מסביר ששם משפחה הוא בשם האב, (כדכתיב למשפחתם לבית אבתם) והוא בנו"ט כאן לומר על הכוי שבא מן התיש ומן הצביה ומן בהמה הוא ע"ש האב

שמואל דוד כתב:

אהרן תאומים כתב:פ.
רש"י ד"ה בית דושאי. משפחה נקראת על שם אביה:
זה הפעם היחידה בש"ס שרש"י מסביר ששם משפחה הוא בשם האב, (כדכתיב למשפחתם לבית אבתם) והוא בנו"ט כאן לומר על הכוי שבא מן התיש ומן הצביה ומן בהמה הוא ע"ש האב

יפה. מ״מ מנין לו לרש״י לפרש כן. וע״ע ברבינו גרשום.

שמואל דוד כתב:פא:

רש״י ד״ה ושור הנסקל- לאחר שנגמר דינו דקיימא לן דאסור בהנאה אפילו שחטו בקדושין (דף נו:) ובפסחים (דף כב:)
יש להעיר, חדא, מדוע האריך לציין לב׳ מקומות. ועוד מדוע הקדים קדושין לפסחים. ועוד מדוע לא ציין לבבא קמא מ״א. וצ״ע.
[עיין לשון המגיד משנה פרק ד מאכלות אסורות הלכה כב]

וחיפשתי בכת״י ומצאתי בע״ה שכתב בבא קמא. אולם עדיין צ״ע בהסדר.

5C54D776-030D-4743-AC81-D843EAD0CBDA.jpeg

שמואל דוד כתב:פג.
בארבעה פרקים אלו דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו כו׳. פירש״י דזכות הוא לו - מסירה זו זכות היא לו ״דהא לא סגי ליה בלא בשר״
ועיין ברבינו גרשום שכתב שיש חיוב לקנות בשר.
ועיין רש״י עירובין פא: זכות הוא לו - להוציא מעות ולקנות בשר ״שהכל דרכן בכך״
מה כוונתו בשלש תיבות אלו?