פורום אוצר החכמה

HaimL כתב:ותדע, דאל"ה נהי דיש כח ביד חכמים לעקור עשה דוהשיב את הגזילה, מ"מ יהיה כב"ח בעלמא, דסו"ס חסרו ממון. אלא הפקירו את ממון הנגזל, כדי שישוב הגזלן.

תלמיד חברים כתב:אכן להרמב"ם אינו כבע"ח דעלמא, אלא כגזלן דעלמא, והיינו שיש עליו חיוב השבת הגזילה או דמי הגזילה, אלא שתקנו תקנה לנגזל שימחל ולא יקבל את הגזילה. [התקנה נועדה לטובת הגזלנים שיהיה קל להם לשוב, אך היא מכוונת למעשה לנגזלים, שימחלו].

תלמיד חברים כתב:צ"ב הא סברא פשוטה היא שיש לחלק ביניהם, ומדוע סבר רבי אבהו להביא ראיה מהתם.

תלמיד חברים כתב:רבי אבהו סבר לפשוט מהברייתא הנ"ל שיש להוציא את הקטן שטרק גלי בפני רבי ירמיה, ולכאורה אין כל דמיון, כדחיית הגמ', שהרי בניד"ד היה מוחזק באבהתיה והתם לא היה מוחזק.

HaimL כתב:אי"ז ברייתא, אלא מימרא דרב יוסף בר חמא א"ר אושעיא, ומשו"ה נקט לשון לא שמיע לכו. וטענתי בעינה עומדת, דה"א דמימרא דרב יוסף בר חמא א"ר אושעיא קאי אף באית ליה חזקת אבהתיה, דחזקה אין אדם תובע וא"ל עליו, ואין דרך התינוק לומר שלי אם לא שהיה מוחזק באבהתיה, ואפ"ה מוציאים מידו, דבעל השדה והעבדים מוחזק בהם, וה"א דה"ה נמי בהא דרבי ירמיה, דאע"ג דאית לתינוק חזקת אבהתיה מ"מ אם היה רבי ירמיה מוחזק בבית, ה"ה דיוציאו מיד התינוק למרות חזקת אבהתיה. ודוחה הגמרא דל"ד משום דמימרא דרב יוסף א"ר אושעיא קאי רק היכא דלית לתינוק חזקת אבהתיה בשדה או בעבדים משא"כ בהא דרבי ירמיה, דאית לתינוק חזקת אבהתיה, ולא אמרינן מוציאים אותה מידו עד שיגדיל.

HaimL כתב:אבל אנחנו בעצמנו אין יודעים היאך היה המעשה. אומנם, רש"י ז"ל פירש שהיה רוצה רבי ירמיה להחזיק בה. אבל לפי דברי התוספות ז"ל, מי מכריחנו לפרש כן, דשמא התינוק דטרק גלי בפני רבי ירמיה, עשה כן אחרי שיצא רבי ירמיה מהבית, ויש עדים בדבר, ומשום הכי רצה רבי אבהו לדמות לשדה ועבדים, דה"נ מוחזק בהם בעל השדה והעבדים, ומחדשת הגמרא דמימרא דריב"ח א"ר אושעיא קאי היכא דאין לתינוק חזקת אבהתיה, ואז מוציאים מידו, אבל היכא דאית ליה חזקת אבהתיה, אין עדי חזקה מועילים, ואפילו אי מוחזק בה השתא.

תלמיד חברים כתב:

צילום מסך 2024-02-27 212757.jpg

שמואל דוד כתב:חכ״א שליט״א שאלני איך ראה רבי יוחנן האי עכנא, הרי מסרחי גביניה

שמואל דוד כתב:בבא קמא קיז.
חזא דפרטיה שפוותיה
רש״י ד״ה פריטא שפתיה - נקרעה שפתו על ידי מכה
מנא ליה לרש״י שנקרעה ע״י מכה ולא שנולד כן

תלמיד חברים כתב:דף קיז.
וקביל עלך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין.
במהרש"א ובעיון יעקב כתבו לבאר טעם הדבר. אך גם לאחר דבריהם לא זכיתי להבין מה שלא מיושב לפי דבריהם, איך גזר עליו שישב ז' שנים ויתבטל מהבנת הלימוד בכך שלא יציע קושיותיו לפני רבי יוחנן, איך הותר לבטל תורה באיכות לצורך הצלה מעונש.

תלמיד חברים כתב:דף קיז:
רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו ושיבר את הכלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור שהרי מתחייב בנפשו.
צ"ב הלא כל עוד לא הגיע הרודף אל הנרדף, יכול להתחרט ולא להורגו, [וכן יתכן שאדם אחר ימנע ממנו להרוג], וא"כ מדוע נחשב שמתחייב בנפשו כבר בעת המרדף.
[במשנה לעיל (לד:) אי' שהמדליק גדיש בשבת פטור מצד ש'מתחייב בנפשו', ושם הוי חילול שבת [שעונשו סקילה] ואיסור גזילה בבת אחת. וכן הוא בברייתא לעיל ע"א שבעת הניסוך לע"ז מזיק את יין חבירו].
==
תוד"ה אין.
כתבו תוס': אין לך פדיון שבויים גדול מזה. אע"ג דמשמע דהוי אמיד, מדלא מפליג כדמפליג לעיל, מ"מ הואיל ולא היה לו באותה שעה מה ליתן להם, חשיב פדיון שבויים. עכ"ל.
צ"ע מדוע א"א לומר דגם אם היה לו באותה שעה מה ליתן להם [וכן לכאורה משמע מסתימת הגמ'], אע"פ שלא עשה כהוגן, סו"ס השתמש במעות פדיון שבויים לצורך פדיון שבויים.

HaimL כתב:ד ע"ב,
ולטעמיך הא דתני קרנא ארבעה אבות נזיקין ואדם אחד מהן אדם שמירת גופו עליו הוא וכו'
---
לא הבנתי. הא דתני קרנא, ע"כ צריך לפרש הפשט דתני ממש כלשון מתניתין, דהיינו ארבעה אבות נזיקין השור הבור האדם וההבער לא הרי השור כהרי האדם ולא הרי האדם כהרי השור ולא זו"ז שי"ב רו"ח כהרי האש שאי"ב רו"ח וכו" הצה"ש שבהן שדרכן להזיק ושמירתן עליך. דאלת"ה, ליכא שום הוכחה ממאי דתני, דשמא לא תני כלל ושמירתן עליך. וק"ק, מהא דתני רבי אושעיא שלושה עשר אבות נזיקין ורבי חייא תני עשרים וארבעה, והתם ודאי ל"ש למתני לא הרי זה כהרי זה וכו' הצה"ש שדרכן להזיק ושמירתן עליך, דשומרים וגנב וגזלן אין דרכן להזיק, ופשיטא דל"ש למתני שמירת גופו עליו. וא"כ, שמא גם קרנא לא תני אלא ארבעה אבות נזיקין ואדם, ולא תני לא הרי זה וכו' הצה"ש וכו'.

עזריאל ברגר כתב:

תלמיד חברים כתב:דף קיז.
וקביל עלך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין.
במהרש"א ובעיון יעקב כתבו לבאר טעם הדבר. אך גם לאחר דבריהם לא זכיתי להבין מה שלא מיושב לפי דבריהם, איך גזר עליו שישב ז' שנים ויתבטל מהבנת הלימוד בכך שלא יציע קושיותיו לפני רבי יוחנן, איך הותר לבטל תורה באיכות לצורך הצלה מעונש.

מהמשך הסיפור מוכח שהיה זה ענין של פיקוח נפש.

עזריאל ברגר כתב:

תלמיד חברים כתב:דף קיז:
רודף שהיה רודף אחר חבירו להורגו ושיבר את הכלים בין של נרדף בין של כל אדם פטור שהרי מתחייב בנפשו.
צ"ב הלא כל עוד לא הגיע הרודף אל הנרדף, יכול להתחרט ולא להורגו, [וכן יתכן שאדם אחר ימנע ממנו להרוג], וא"כ מדוע נחשב שמתחייב בנפשו כבר בעת המרדף.
[במשנה לעיל (לד:) אי' שהמדליק גדיש בשבת פטור מצד ש'מתחייב בנפשו', ושם הוי חילול שבת [שעונשו סקילה] ואיסור גזילה בבת אחת. וכן הוא בברייתא לעיל ע"א שבעת הניסוך לע"ז מזיק את יין חבירו].
==
תוד"ה אין.
כתבו תוס': אין לך פדיון שבויים גדול מזה. אע"ג דמשמע דהוי אמיד, מדלא מפליג כדמפליג לעיל, מ"מ הואיל ולא היה לו באותה שעה מה ליתן להם, חשיב פדיון שבויים. עכ"ל.
צ"ע מדוע א"א לומר דגם אם היה לו באותה שעה מה ליתן להם [וכן לכאורה משמע מסתימת הגמ'], אע"פ שלא עשה כהוגן, סו"ס השתמש במעות פדיון שבויים לצורך פדיון שבויים.

א. מכיוון שהוא עומד למיתה על עצם הרדיפה - נחשב קלב"מ.
ב. אם היה לו מה לתת להם - הוא לא "שבוי".

תלמיד חברים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

תלמיד חברים כתב:דף קיז.
וקביל עלך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין.
במהרש"א ובעיון יעקב כתבו לבאר טעם הדבר. אך גם לאחר דבריהם לא זכיתי להבין מה שלא מיושב לפי דבריהם, איך גזר עליו שישב ז' שנים ויתבטל מהבנת הלימוד בכך שלא יציע קושיותיו לפני רבי יוחנן, איך הותר לבטל תורה באיכות לצורך הצלה מעונש.

מהמשך הסיפור מוכח שהיה זה ענין של פיקוח נפש.

אשמח שתרחיב.

תלמיד חברים כתב:א. אכן כך מבואר ברש"י. ולא שמתי לב.
ב. מדוע? מהגמ' משמע שרצו להורגו או להזיקו שיתן להם ממון, ולא היה אכפת להם איזה ממון.

תלמיד חברים כתב:דף קיז:
תוד"ה אין.
כתבו תוס': אין לך פדיון שבויים גדול מזה. אע"ג דמשמע דהוי אמיד, מדלא מפליג כדמפליג לעיל, מ"מ הואיל ולא היה לו באותה שעה מה ליתן להם, חשיב פדיון שבויים. עכ"ל.
צ"ע מדוע א"א לומר דגם אם היה לו באותה שעה מה ליתן להם [וכן לכאורה משמע מסתימת הגמ'], אע"פ שלא עשה כהוגן, סו"ס השתמש במעות פדיון שבויים לצורך פדיון שבויים.

עזריאל ברגר כתב:

תלמיד חברים כתב:

עזריאל ברגר כתב:

תלמיד חברים כתב:דף קיז.
וקביל עלך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין.
במהרש"א ובעיון יעקב כתבו לבאר טעם הדבר. אך גם לאחר דבריהם לא זכיתי להבין מה שלא מיושב לפי דבריהם, איך גזר עליו שישב ז' שנים ויתבטל מהבנת הלימוד בכך שלא יציע קושיותיו לפני רבי יוחנן, איך הותר לבטל תורה באיכות לצורך הצלה מעונש.

מהמשך הסיפור מוכח שהיה זה ענין של פיקוח נפש.

אשמח שתרחיב.

סופו שמת מקפידתו של רבי יוחנן, הרי לך שזה היה פיקוח-נפש!

עזריאל ברגר כתב:

תלמיד חברים כתב:א. אכן כך מבואר ברש"י. ולא שמתי לב.
ב. מדוע? מהגמ' משמע שרצו להורגו או להזיקו שיתן להם ממון, ולא היה אכפת להם איזה ממון.

ב. כי אם יכול לתת להם כסף של עצמו - איננו שבוי בידם! שייתן את כספו ולא יעשו לו כלום, ומהיכי תיתי שיציל את כספו בממון של עניים?

תלמיד חברים כתב:הנה בשו"ע יו"ד (סי' רנב סי"א) 'מי שנשבה ויש לו נכסים ואינו רוצה לפדות עצמו, פודים אותו בעל כרחו'.
ומבואר שאע"פ שבכל רגע יכול לפדות את עצמו, שייך בו מצות פדיון שבויים.
וה"ה הכא.

HaimL כתב:פודים אותו בע"כ, מממונו שלו, אחרת, ל"ש בע"כ, דכלום יש לך אדם שאינו רוצה שיפדוהו משל ציבור.