שמואל דוד כתב:קמו.
רש״י ד״ה בערב - מדינה. עיין רש״י דף קכ״א ד״ה בערב - שם מקום, וצ״ע מדוע שינה בלשונו.
רש"י כתב "מקום" ולא "שם מקום"
בדף קכא ברש"י על
המשנה שענינה כפיית כלי על עקרב ד"ה חוששני לו מחטאת. כיון דלא היה עקרב רץ אחריו
איני יודע אם חייב משום צידה אם לאו וחוששני לומר חייב חטאת הוא:
ומאחר שבהמשך הגמרא יש דיון לגבי מקומות שונים בענין זה ובענין סוגי עקרבים והגמרא פותחת - רב יהודה ורב ירמיה בר אבא ורב חנן בר רבא איקלעו
לבי אבין דמן נשיקיא לרב יהודה ורב ירמיה בר אבא וכו' ובעמוד ב' א''ר יהושע בן לוי כל המזיקין נהרגין בשבת מתיב רב יוסף חמשה נהרגין בשבת ואלו הן זבוב שבארץ מצרים וצירעה שבנינוה ועקרב שבחדייב ונחש שבא''י וכלב שוטה
בכל מקוםואפשר שאכן בכל "מקום" הדין יהיה אחרת וכפי שהסביר רש"י "אני יודע"
בדף קכו על המשנה שענינה חבית ומגופה ומירוח שעוה פיר' רש"י מחטאת. שמא מירח השעוה לדובקה בדופני הכלי סביב הנקב: כך שהספק הוא בכל מקום שמא מירח, כתב רש"י "מדינה" להורות שאינה ענין התלוי דווקא במקום מסויים אלא שכך היה מעשה ב
מדינה זו
ואפשר להוסיף שנקט הלשון מדינה דווקא הרומז "לחמר מדינה" המונח בחביות בדרך כלל ומתקשר לקידוש והבדלה בשבת, עוד נקט מדינה שרומז לאותו מאמר בירושלמי שמובא בהמשך כאן, ונאמר הלשון בברכות סג ע"ב והיה כל מבקש ה' יצא אל אהל מועד תלמידי חכמים שהולכים מעיר לעיר ו
ממדינה למדינה ללמוד תורה, וכן בעירובין נד: באהבתה תשגה תמיד כגון רבי (אליעזר) בן פדת אמרו עליו על רבי (אליעזר) שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי (תניא) א''ר יצחק בן אלעזר פעם אחת בא אדם ליטלו ומצא בו. שרף תנא דבי רב ענן מאי דכתיב {שופטים ה-י} רוכבי אתונות צחורות יושבי על מדין [והולכי על דרך שיחו] רוכבי אתונות אלו תלמידי חכמים שמהלכין מעיר לעיר
וממדינה למדינה ללמוד (בו) תורה צחורות שעושין אותה כצהרים יושבי על מדין שדנין דין אמת לאמיתו והולכי אלו בעלי מקרא על דרך אלו בעלי משנה שיחו אלו בעלי תלמוד שכל שיחתן דברי תורה
ולכן שהוא הלך ללמוד שם ולהיות רב והיה שם 18 שנה ורק אלו היו שתי השאילות שבאו איליו