פורום אוצר החכמה

שמואל דוד כתב:פה:

עיין רש״י דאין עוף רובע אשה. וצע״ק מסנהדרין קח.

רש״י חוץ מתושלמי - עוף הוא שאוחז עדיין תרבות רעה שמזדווג עם הכל. תושלמי עוף אחד ובמסכת חולין (דף סב:) גבי שמונה ספיקות איתא והרנוגא תושלמי ומרדא ודרכו של אותו עוף להרביע כל הבריות

ההוא דאמר כתב:צ, א
האם יש דין להקדים סל ביכורים של ענבים על פני ביכורי רימונים?
ת"ש זו קודמת לזו שזו באה מן החיטין וזו באה מן השעורין.
יש לדון, בכהן שיש לפניו ב' סלי ביכורין, האחד ממין הגפן, ומשנהו פירות ראשית הרימונים, האם יש לו דין להקדים את הגשת סל הגפן הקודם בפסוק של ארץ, על פני הרימונים המאוחרים בפסוק, דומיא דמצינו שיש סוג קדימה לחיטין על פני שעורין, או דיש לדחות, וצ"ע.

עזריאל ברגר כתב:

שמואל דוד כתב:פה:

עיין רש״י דאין עוף רובע אשה. וצע״ק מסנהדרין קח.
רש״י חוץ מתושלמי - עוף הוא שאוחז עדיין תרבות רעה שמזדווג עם הכל. תושלמי עוף אחד ובמסכת חולין (דף סב:) גבי שמונה ספיקות איתא והרנוגא תושלמי ומרדא ודרכו של אותו עוף להרביע כל הבריות

הוא לא תור ולא בן יונה, וקושיא מעיקרא ליתא.

שמואל דוד כתב:פז:
רש״י ד״ה היכי משכחת לה כו׳ דאי נמי אמרינן לינה מועלת בראש המזבח כו׳ בת הקטרה היא דהא פסולין שעלו לא ירדו וכיון דבת הקטרה מחר לכתחלה היא כו׳

לא הבנתי, הרי לכאורה בת הקטרה בדיעבד היא מצד אם עלו לא ירדו.

ההוא דאמר כתב:יש להעיר, מדברי הנביא [ישעיה סו, כג], "והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר ה'", וכאן תוצב התמיהה, דהוה ליה לפתוח בשבת התדירה, וצ"ב.

ההוא דאמר כתב:צב, א
שעת הכושר
בין שהיתה לה שעת הכושר ובין שלא היתה לה שעת הכושר.
וברש"י, שעת הכושר. לזריקה.
וצ"ע, מדוע פירש"י ששעת הכושר זהו רק כאשר נראית לזריקה, ומדוע לא נימא דשעת הכושר זהו אחר שהוקדשה ונראית לקרבן, אף קודם השחיטה, וצ"ב.

ההוא דאמר כתב:פט, א
לא חודש ולא שבת - והלא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם?
כל התדיר
ידועה אמרתו של ר' חיים סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז, בביאור תמיהתו בדברי הכתוב "לא חודש ולא שבת" [מלכים ב, ד, כג], וצריך ביאור, דהלא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם, ואם כן היה צריך לפתוח בשבת התדירה ביחס לר"ח, ורק לאחר מכן את ראש חודש - והוי ליה למיכתב "לא שבת ולא חודש".
הוא מותיב לה והוא מפרק לה, דכיון דכתיב 'לא' חודש ולא שבת, אם כן יש יותר 'לא חודש' בשנה, מאשר 'לא שבת'.
אמנם יש להעיר, מדברי הנביא [ישעיה סו, כג], "והיה מידי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא לכבשר להתשחות לפני אמר ה'", וכאן תוצב התמיהה, דהוי ליה לפתוח בשבת התדירה, וצ"ב.

ההוא דאמר כתב:צג, ב
ביאורו של רבי משה שפירא זצ"ל - מהות שם המועד יום 'כיפורים'
אלא אצבעו במאי מקנח אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב {עזרא א-י} כפורי זהב.
עדיין מצלצלים באוזני, דבריו של הגאון רבי משה שפירא זצ"ל, המסביר את מהותו של יום 'כיפורים', מלשון 'קינוח' וכפרת החטא, וראייתו מהלשון 'כפורי זהב'. לשמו ולזכרו תאוות נפש.

ביקורת תהיה כתב:

ההוא דאמר כתב:צג, ב
ביאורו של רבי משה שפירא זצ"ל - מהות שם המועד יום 'כיפורים'
אלא אצבעו במאי מקנח אמר אביי בשפת מזרק כדכתיב {עזרא א-י} כפורי זהב.
עדיין מצלצלים באוזני, דבריו של הגאון רבי משה שפירא זצ"ל, המסביר את מהותו של יום 'כיפורים', מלשון 'קינוח' וכפרת החטא, וראייתו מהלשון 'כפורי זהב'. לשמו ולזכרו תאוות נפש.

לשון רש"י בפרשת וישלח: וְנִרְאֶה בְּעֵינַי, שֶׁכָּל כַּפָּרָה שֶׁאֵצֶל עָוֹן וְחֵטְא וְאֵצֶל פָּנִים, כּוּלָּן לְשׁוֹן קִנּוּחַ וְהַעֲבָרָה הֵן, וְלָשׁוֹן אֲרַמִּי הוּא... וְגַם בִּלְשׁוֹן הַמִּקְרָא נִקְרָאִים הַמִּזְרָקִים שֶׁל קֹדֶשׁ 'כְּפוֹרֵי זָהָב', עַל שֵׁם שֶׁהַכֹּהֵן מְקַנֵּחַ יָדָיו בָּהֶן בִּשְׂפַת הַמִּזְרָק.

שמואל דוד כתב:צ:
רש"י ד"ה כך קודמין באכילתן - אכולהו דבני אכילה קאי כגון חטאת לאשם אשם לתודה ותודה לשלמים ושלמים לבכור

ויש לעיין מדוע לא כתב רש"י ובכור למעשר, ועוד יל"ע מדוע השמיט איל נזיר. וצע"ק.
ואולי משו"ה כתב כגון ודו"ק.
ועיין רע"ב במשניות.

"ורבנן לא משמע להו הכי דמכל מקום מין במינו דאיסור והיתר אין דומין זה לזה כיון דחד אסור וחד שרי שאין ראוי לילך אחר דמיונן בעצם אלא אחר חילוקן באיסור והיתר וכו'" ועיי"ש.

ההוא דאמר כתב:צז, ב
היאך למדין מקודם מתן תורה?
אלא דסכין ועולה גופה מנלן דכתיב וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת והתם עולה הוא.
יל"ע, דהלא קיי"ל שאין למדים מקודם מתן תורה [עיין ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה הובא באו"ש הל' ע"ז פ"ג ה"ח] דפריך, "מנין לאבילות שבעה ימים, "שנאמר ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ולמדין דבר קודם למתן תורה?".

ההוא דאמר כתב:צז, ב
היאך למדין מקודם מתן תורה?
אלא דסכין ועולה גופה מנלן דכתיב וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת והתם עולה הוא.
יל"ע, דהלא קיי"ל שאין למדים מקודם מתן תורה [עיין ירושלמי מו"ק פ"ג ה"ה הובא באו"ש הל' ע"ז פ"ג ה"ח] דפריך, "מנין לאבילות שבעה ימים, "שנאמר ויעש לאביו אבל שבעת ימים", ולמדין דבר קודם למתן תורה?".

"מותר ליתן בתוכו מים או יין או חומץ ביום טוב כדי לצחצחו. ולא יתן לתוכו מי רגלים לעולם מפני הכבוד שלא יהיו מצות בזויות עליו".

ההוא דאמר כתב:צט, א
האם יש דין שכהן יזרוק את הדם בשליחות כל המשמר?
רד"ה משמרה כולה. לא זרקו את הדם אלא אחד זרק ע"י כולן, וכולן חולקין ואוכלין.
צ"ע בכוונתו, מהו פי' שאחד זרק ע"י כולן, וכלום יש לכהן העובד מתוך משמר, לזרוק את הדם בשליחותייהו דכל המשמר, וצ"ע.

ההוא דאמר כתב:ק, א
האם יש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם חצות?
אביי אמר לא קשיא כאן שמת קודם חצות כאן שמת לאחר חצות קודם חצות דלא איחזי לפסח חיילא עליה אנינות אחר חצות דאיחזי לפסח לא חיילא עליה אנינות.
יש לעיין, למה שדנו האחרונים, האם יש חיוב לאדם להכין את מצוות החג, עוד קודם שהגיע החג, וכגון לרכוש אתרוג מהודר קודם סוכות, מצות ויין קודם הפסח וכדומה.
ועיין מנחת חינוך [יב, א הובא בדבר שמואל פסחים סח, ב] שכתב בדעת רש"י דזה ודאי שיש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם ו' שעות, ושלא יהיה בדרך רחוקה, וכפי שחייב לקנות לולב קודם החג. אולם קודם ו' שעות זהו חיוב כללי, ואחר ו' שעות זהו חיוב מדיני הפסח להכין א"ע.
אמנם באור שמח [פ"א מהלכות קרבן פסח הי"ח ד"ה וכיון] כתב דערל שלא מל ענוש כרת אף הוא בשבת, כיון שהיה לו למול מאתמול. ומוכח שהחיוב להכין את עצמו למצוה חל אף קודם שעות, והוא מדיני הפסח, עד כדי שחייב על כך כרת מהל' קר"פ.
ומעתה תיקשי לדעת האו"ש, שיש חיוב להכין את עצמו כראוי למצות הפסח אף קודם חצות, אם כן מהו שחילק אביי בסכינא חריפא, בין קודם חצות ללאחר חצות, והלא מחויב להכין את עצמו אף קודם לקר"פ ובעינן שתדחה האנינות, וצע"ג.

עזריאל ברגר כתב:

ההוא דאמר כתב:ק, א
האם יש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם חצות?
אביי אמר לא קשיא כאן שמת קודם חצות כאן שמת לאחר חצות קודם חצות דלא איחזי לפסח חיילא עליה אנינות אחר חצות דאיחזי לפסח לא חיילא עליה אנינות.
יש לעיין, למה שדנו האחרונים, האם יש חיוב לאדם להכין את מצוות החג, עוד קודם שהגיע החג, וכגון לרכוש אתרוג מהודר קודם סוכות, מצות ויין קודם הפסח וכדומה.
ועיין מנחת חינוך [יב, א הובא בדבר שמואל פסחים סח, ב] שכתב בדעת רש"י דזה ודאי שיש חיוב להכין את עצמו לפסח אף קודם ו' שעות, ושלא יהיה בדרך רחוקה, וכפי שחייב לקנות לולב קודם החג. אולם קודם ו' שעות זהו חיוב כללי, ואחר ו' שעות זהו חיוב מדיני הפסח להכין א"ע.
אמנם באור שמח [פ"א מהלכות קרבן פסח הי"ח ד"ה וכיון] כתב דערל שלא מל ענוש כרת אף הוא בשבת, כיון שהיה לו למול מאתמול. ומוכח שהחיוב להכין את עצמו למצוה חל אף קודם שעות, והוא מדיני הפסח, עד כדי שחייב על כך כרת מהל' קר"פ.
ומעתה תיקשי לדעת האו"ש, שיש חיוב להכין את עצמו כראוי למצות הפסח אף קודם חצות, אם כן מהו שחילק אביי בסכינא חריפא, בין קודם חצות ללאחר חצות, והלא מחויב להכין את עצמו אף קודם לקר"פ ובעינן שתדחה האנינות, וצע"ג.

לא שני לך בין הכנה לגופה דמצווה?!