פורום אוצר החכמה

מיללער כתב:פסחים יט.
לכאורה קשה, הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ היאך משכח"ל רביעי בקודש.

ביקורת תהיה כתב:

מיללער כתב:פסחים יט.
לכאורה קשה, הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ היאך משכח"ל רביעי בקודש.

פסול רביעי בקודש קדם לגזירת 'כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה', שהיא מי"ח דבר שגזרו בו ביום, כמו שכתבו התוספות בפ"ק דשבת.

מיללער כתב:לג.

מר בריה דרבינא אמר הכי קאמר, לא אם אמרת בשאר מצוות שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר חייב, תאמר במעילה שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה שמעל.
רב נחמן ב"י אמר ה"ק, לא אם אמרת בשאר מצוות שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק (לכאורה צריך להגיה מתעסק כשאין מתעסק) שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר פטור, תאמר במעילה שאם נתכוין להושיט ידו לכלי ליטול חפץ וסך ידו בשמן של קודש שמעל.

רש"י פי' שהפטור בשניהם באין מתכוין ומתעסק בכה"ת כולה הוא א. מהכתוב אשר חטא בה פרט למתעסק ב. בשבת פטור משום שאינה מלאכת מחשבת. משא"כ במעילה לא כתיב בה מיעוטא אשאין מתכוין או מתעסק.

לכאורה הרי בנתחמם בגיזי עולה או סך ידו בשמן אע"פ שלא נתכוין או היה מתעסק אין כאן פטור שכן נהנה, ואף בחלבים ועריות ליכא פטור של מתעסק שכן נהנה, ומהו העדיפות של מעילה על שאר מצוות?

לבי במערב כתב:שמא הכוונה לאריכות הלשון שבד"ה 'אתו' (אמנם אין לשלול את האפשרות שהתכוון לד"ה 'ויתנכלו', וד"ל...).

שמואל דוד כתב:

לבי במערב כתב:שמא הכוונה לאריכות הלשון שבד"ה 'אתו' (אמנם אין לשלול את האפשרות שהתכוון לד"ה 'ויתנכלו', וד"ל...).

ייש״כ, אולם דוחק גדול לפרש כן. ולכאורה יש ט״ס.

שמואל דוד כתב:לו.
שעונין עליו דברים - שגומרים עליו את ההלל ואומרים עליו הגדה
לכאורה ק׳, הרי אומרים הגדה ואח״כ הלל. וראיתי בספר פירורי לחם שמכאן ראיה לאלו הנוהגים לקרות הלל במעריב. ע״ש.
אולם צ״ע, הרי בתפילת ערבית אין המצות לפנינו, ולכאורה לא שייך למימר ״עונין עליו״ וצ״ב

שמואל דוד כתב:יישר כח הרב לבי במערב!

פירוש ר' עובדיה מברטנורא על רש"י
(עמר נקא) בראשית פרשת וישב פרק לז - יח
אותו כמו אתו עמו כלומ' אליו קשה מה הלשון הארוך הכפול הזה. וי"ל דהכי פי' אותו במקום זה כמו אתו ואתו ר"ל ודאי עמו ועמו הוא כמו אליו ומשמעות המקרא הוא ויתנכלו אליו ותרגם אליו עמיה ולא היה יכול לקצר לשונו ולומ' אותו כמו עמו כי אין שום דמיון והתקרבות למלת אותו להיות פירושה כמו עמו וגם לא היה יכול לקצר ולומ' אותו כמו אתו כלומ' אליו שאין תרגום אליו אתו אלא עמו כדמתרגמינן עמיה ולכן הוצרך לכל האריכות הזה:

פולסברג כתב:לו.

למה נקרא ר' אפרים הגיבור? מפני שלא חת מפני איש ולא נשא פנים בהלכה?

ולגבי בנו ר' אפרים בן ר' אפרים הגיבור, מסתמא נולד אחר פטירת אביו.

שמואל דוד כתב:לה:

והכהנים בחלה ובתרומה וכו':
פשיטא מהו דתימא מצה שוה לכל אדם בעינן קמ"ל מצות מצות ריבה

מה ההו״א שצריך מצה השוה לכל אדם?

שמואל דוד כתב:עיין ט״ז יורה דעה סוף סימן קיב ומשמע מדבריו שיש איסור בנסיובי וצ״ע בזה.

וע״ע האלף לך שלמה יורה דעה קלג שמבואר שהוא דבר רוחני.

9749D8CE-3488-43F4-8703-47294DB86AC1.jpeg

מיללער כתב:מב.
ג' דברים נאמרו בכותח מטמטם את הלב, מסמא את העינים ומכחיש את הגוף