פורום אוצר החכמה

קובץ אור תורה (שלב) סימן קמב:

כנראה המעשה היה מפורסם בזמנם ולכן הביאוהו לדוגמא

לא הבנתי מה קושיית האחרונים - ליבמה בכל מקרה יש לה דין ארוסה שאסור לכל אחד לבוא עליה! אז מה אני מפספס בקושייה?

בלי לבדוק במקורות בפשטות קושייתם שיעשה כסף ושטר קנין אישות שימשיך אף לאחר שייבם אותה אחד מן האחים [או אולי שיפקיע הזיקה מן שאר האחים מחמת קנין האישות, ועכ"פ יהא איסור לשאר האחים לייבם אותה מחמת קנין האישות למקדש].

בלי להכנס לעומק.
אתה מפספס את החילוק בין יבמה לבין ארוסה. שיבמה לשוק זה רק לאו, וארוסה (שע"י קידושין) זה סקילה.

אוצרניק כתב:בלי להכנס לעומק.
אתה מפספס את החילוק בין יבמה לבין ארוסה. שיבמה לשוק זה רק לאו, וארוסה (שע"י קידושין) זה סקילה.

זה אכן החילוק. לא חשבתי על זה. תודה!

אליהו חיים כתב:

יהושע בהר''ב כתב:לא הבנתי מה קושיית האחרונים - ליבמה בכל מקרה יש לה דין ארוסה שאסור לכל אחד לבוא עליה! אז מה אני מפספס בקושייה?

בלי לבדוק במקורות בפשטות קושייתם שיעשה כסף ושטר קנין אישות שימשיך אף לאחר שייבם אותה אחד מן האחים [או אולי שיפקיע הזיקה מן שאר האחים מחמת קנין האישות, ועכ"פ יהא איסור לשאר האחים לייבם אותה מחמת קנין האישות למקדש].

מדוע?
אם הוא ייבם אותה היא הופכת להיות אשתו לא?
אז מה הצורך בכסף או שטר במקרה כזה?

נתבקשתי להכניס:

ויתכן שרצו לשבחו, לומר לנו שאין זו רק חובה, אלא זכות, בא וראה איך צריך לעשות זאת בשמחה ובהידור, כמו זבולון בן דן שהחמיר בזה. דוגמא למופת!! להידור!!
וזה לשון ספר החינוך מצוה תיט:
"וכן מענין המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [קידושין ל' ע"א], עד היכן חייב אדם ללמד את בנו תורה, אמר רב יהודה אמר שמואל כגון זבולון בן דן. פירוש, אדם שהיה בדורם ששמו כן, שלמדו אבי אביו מקרא ומשנה תלמוד הלכות ואגדות. והקשו על זה בגמרא מה שהקשו, והיה התירוץ שהחיוב ללמדם מקרא דהיינו תורה כמו שעשה אבי אביו של זבולון, ואף על פי שזבולון בן דן למדו אבי אביו יותר, ומי שהוסיף על חיוב המצוה כאבי אביו של זבולון בן דן תבוא עליו ברכה".

יהושע בהר''ב כתב:מדוע?
אם הוא ייבם אותה היא הופכת להיות אשתו לא?
אז מה הצורך בכסף או שטר במקרה כזה?

איני מבין מה לא מובן
כשנפלה לייבום לפני כמה אחים ומאחד מהם קיבל קידושי כסף או שטר ואח"כ בא עליה אחד משאר האחים, ובזה קושיית האחרונים למה לא חלה קידושין הראשונים מדאורייתא שלא יופקע אף אם אח"כ בא אח השני וייבם אותה [וכ"ש אם יופקע הזיקה מהשני ע"י קידושין דאורייתא של הא' ויצטרך דוקא זה שקידש לייבם אותה ולא אחד משאר האחים].
ובזה נפק"מ גדולה בקושייתם לא רק לענין חומר האיסור!

צופה_ומביט כתב:גם הורדוס, ב"ב ג,ב-ד,א.

ויש להוסיף בקושיא, שאנו אומרים קינות על עשרה הרוגי מלכות, וזוכרים את האסון הזה, אבל כאן פעמיים שמלכי ישראל הרגו את כל חכמי ישראל שבזמנם - ואין על זה שום זיכרון ושום קינה, וצ"ע.

האם/איך לא היתה למאורע הזה שום השפעה על מצב הדור, על מסירת התורה, שום השפעה וממילא שום זכר?

’כל’ לאו דוקא, אלא הידועים שבהם, מלבד הבורחים שחזרו אח”כ.

כידוע על שמעון בן שטח שברח מפני ינאי וחזר בהשתדלות אשתו.

כמו”כ יש במגילת תענית יו”ט מיוחד על שניצלו חכמי ישראל שברחו מפניו.

נ.ב. גם בימי אליהו הנביא נהרגו כל חכמי ישראל, וכן בימי אחז המלך, וכן היה בימי הורדוס, ואולי היו עוד.

"גם בימי אליהו הנביא נהרגו כל חכמי ישראל, וכן בימי אחז המלך" אפשר מקורות לכך

טוב וחסד כתב:"גם בימי אליהו הנביא נהרגו כל חכמי ישראל, וכן בימי אחז המלך" אפשר מקורות לכך

הכונה לאחאב ואיזבל שהרגו את כל נביאי ה', לגבי אחז, אולי מדובר בטעות עם מנשה עליו כתוב שמילא את ירושלים בדם נקי ופירשו המפרשים שהרג את יראי ה' שמחו בו ובמעשיו, או שמא הכונה למדרש המפורסם שאחז סגר את בתי כנסיות ובתי מדרשות.

צופה_ומביט כתב:ויש להוסיף בקושיא, שאנו אומרים קינות על עשרה הרוגי מלכות, וזוכרים את האסון הזה, אבל כאן פעמיים שמלכי ישראל הרגו את כל חכמי ישראל שבזמנם - ואין על זה שום זיכרון ושום קינה, וצ"ע.

האם/איך לא היתה למאורע הזה שום השפעה על מצב הדור, על מסירת התורה, שום השפעה וממילא שום זכר?

מעולם הוקשה לי הדבר. ומה עוד שאירועים קשים כאלו אירעו בזמן הבית, שהוא לכאורה זמן רצוי ומקווה, ובכל תפילותינו סליחותינו וקינותינו תולים אנו את כל הצרות והאסונות בגלותנו; והנה מתברר שבזמן בית שני שחזרה מלכות לישראל (ועל זה אנו מהללים בחנוכה כדברי הרמב"ם), היתה זו מלכות הרשעה! ולמה עדיפה "גלות בין יהודים" זו מכל הגלויות (מלבד עצם הנוכחות בא"י וקיומו של ביהמ"ק כמובן).

וכ"ז מבלי להזכיר את מלחמות היהודים שבמקורות ההיסטוריים, שנספו בהן בוודאי יותר יהודים מאשר בגזירות תתנ"ו מרובות הקינות.

ולהעיר גם מזה:

בשנת 2018 נמצאו בחפירות בירושלים שרידי גופות רבות, בהן של נשים וילדים, שמצבם מלמד שהיו קורבנות לטבח ברוטלי. הממצאים תוארכו לימי ינאי, וההערכה היא שמדובר בעדות ליד הקשה שנקט ינאי כלפי מתנגדיו במהלך מלחמת האזרחים.

ואולי כ"ז בכלל השנאת חינם שגרמה החורבן. וצ"ע.

אכן מכל זה ראיה שהמדד היחידי למצב של גלות הוא העדר ביהמ"ק.

ואכן קשה עד מאוד להבין זאת ללא פנימיות התורה.

יב.

בגמ' איתא מחלוקת רבנן ורשב"ג כמה היא פרוטה, ובברייתא נמנית החישוב

ולרשב"ג משתמש במטבעות אחרות להגיע לחישוב כמו הדרסין ושמנין וכו'

ובריטב"א מבואר שפלוגתתם הם כמה פרוטות יש בדינר האם זה 192 לרבנן אן 144 לרשב"ג

האם יכולים להסביר לי מה הם אלו המטבעות? האם היו מטבעות חילופיות בו זמנית? והאם זה מחלוקת במציאות?