פורום אוצר החכמה

פולסברג כתב:תוספות ישנים: ומה שכתוב 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות', שמא ביוהכ"פ היה מגרש אחת מהן, וצ"ע.

בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע:
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:

ביקורת תהיה כתב:

פולסברג כתב:תוספות ישנים: ומה שכתוב 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות', שמא ביוהכ"פ היה מגרש אחת מהן, וצ"ע.

אגב אורחא, רבי זלמלה מוולוז'ין טוען (מביאו בעל 'מנחת חינוך' במצוה רעב), כי המקרא מתפרש בפשטות כי יהוידע (פטרונו וממליכו של המלך יואש) לקח למלך הצעיר שתי נשים:

בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע:
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:

ומיישב בכך השגת הראב"ד על הרמב"ם שכתב: וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים לְעוֹלָם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אִשָּׁה' - אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.

אליעזר בלוי כתב:לא זוכר איזה דף
ואני עכשיו בדרך
מה הפירוש של קידה
ראיתי אומרים שזה מה שאנחנו קוראים היום שכיבת בטן בלעז..
ומצד שני משמע ברשי הק לא כך
ששוחה פניו ושצריך לסמוך על גודליו
למי פתרונים

ביקורת תהיה כתב:

פולסברג כתב:תוספות ישנים: ומה שכתוב 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות', שמא ביוהכ"פ היה מגרש אחת מהן, וצ"ע.

אגב אורחא, רבי זלמלה מוולוז'ין טוען (מביאו בעל 'מנחת חינוך' במצוה רעב), כי המקרא מתפרש בפשטות כי יהוידע (פטרונו וממליכו של המלך יואש) לקח למלך הצעיר שתי נשים:

בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע:
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:

ומיישב בכך השגת הראב"ד על הרמב"ם שכתב: וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים לְעוֹלָם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אִשָּׁה' - אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.

י. אברהם כתב:

נהר שלום כתב:אשמח אם תוכל להעלות מעוז והדר (במהדורה שלפני עדיין בטעות, ומה שהובא בשם רי"א חבר אצלי גם אינו נכון)

יומא יז עא עב.pdf

נהר שלום כתב:

באמונתו כתב:יח, ב

אמר רב גידל אמר רב: אכסנאי לא יאכל ביצים, ולא יישן בטליתו של בעל הבית.
רש"י: לא יאכל ביצים - שמביאין לידי קרי, ומתגנה על בני הבית. לא יישן בטליתו של בעל הבית - שהוא מתכסה בה ביום, שלא ימצא עליה קרי.
רבינו חננאל: אכסנאי לא יאכל ביצים וישן בטלית בעה"ב, שמא יראה קרי ויטנף הטלית, ויחשדהו בעה"ב על אשתו.

מלבד המחלוקת שבין רש"י - ר"ח כאן, הנוגע לטעם איסור זה, האם משום ש"מתגנה על בני הבית", או משום שמא "יחשדהו בעה"ב על אשתו", הנה נחלקו בעצם נוסח המאמר, ובכוונתו;
רש"י גורס: ולא יישן, היינו דין נפרד, ושני איסורים שונים יש לשיטתו באכסנאי; שלא יאכל ביצים, ושלא יישן בטליתו של בעה"ב.
אך ר"ח ז"ל גרס: ויישן, היינו איסור אחד: לא יאכל ביצים ואח"כ יישן בטלית של בעה"ב, אך יכול לאכול ביצים, במידה ואח"כ לא יישן בטלית של בעה"ב. כיו"ב, אם לא יאכל ביצים, יכול לישן בטלית של בעה"ב. רק שניהם יחד דווקא אסורים.

וכנראה שלמעשה סומכים על ר"ח

ביקורת תהיה כתב:

פולסברג כתב:תוספות ישנים: ומה שכתוב 'וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות', שמא ביוהכ"פ היה מגרש אחת מהן, וצ"ע.

אגב אורחא, רבי זלמלה מוולוז'ין טוען (מביאו בעל 'מנחת חינוך' במצוה רעב), כי המקרא מתפרש בפשטות כי יהוידע (פטרונו וממליכו של המלך יואש) לקח למלך הצעיר שתי נשים:

בֶּן־שֶׁבַע שָׁנִים יֹאָשׁ בְּמָלְכוֹ וְאַרְבָּעִים שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ צִבְיָה מִבְּאֵר שָׁבַע:
וַיַּעַשׂ יוֹאָשׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְיָ כָּל־יְמֵי יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן:
וַיִּשָּׂא־לוֹ יְהוֹיָדָע נָשִׁים שְׁתָּיִם וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת:

ומיישב בכך השגת הראב"ד על הרמב"ם שכתב: וְאֵינוֹ נוֹשֵׂא שְׁתֵּי נָשִׁים לְעוֹלָם כְּאַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר 'אִשָּׁה' - אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם.

אִיךְ-מֶיְין כתב:אם הכוונה ליואש, הו"ל לכתוב וישיא לו, דוישא משמע לעצמו.

באמונתו כתב:יט, ב

תנו רבנן: ודברת בם - בם ולא בתפלה, ודברת בם - בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים. רבי אחא אומר: ודברת בם - עשה אותן קבע, ואל תעשם עראי. אמר רבא: השח שיחת חולין - עובר בעשה, שנאמר ודברת בם - בם ולא בדברים אחרים, רב אחא בר יעקב אמר: עובר בלאו, שנאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר.

כל המפרשים והפוסקים ביארו דין השח שיחת חולין - עובר בעשה ובלאו, הכול כפשוטו, מלבד רבינו חננאל: בם יש לך רשות לדבר ולפסוק מן התלמוד ולא בדברים אחרים. אמר רב המפסיק בעת שקורא בתלמוד ושח שיחת חולין עובר בעשה שנאמר ודברת בם. בם יש לך להפסיק ולקרות ק"ש ולא בדברים אחרים. רב אחא אמר עובר בלאו שנאמר כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר:
משם גם לערוך: בם יש לך רשות לדבר - ולפסוק מן התלמוד, ולא בדברים אחרים... אמר רבא המפסיק בשעה שקורא בתלמוד ושח שיחת חולין עובר בעשה, שנאמר "ודברת בם", בם יש לך רשות להפסיק ולקרוא קרית שמע ולא בדברים אחרים.
מקור דבריו, בחגיגה יב, ב: אמר רבי לוי: כל הפוסק מדברי תורה - ועוסק בדברי שיחה - מאכילין אותו גחלי רתמים, שנאמר הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמם לחמם. מס' עבודה זרה ג, ב.
מפורש יותר במשנת רבי אליעזר פרשה יג: כל הפוסק מדברי תורה, כדי לעסוק בשיחת חולין, מאכילין אותו וכו'

ויש להעיר, שלכאורה הכתוב בקהלת: כל הדברים יגעים וגו', משם נדרש לאו בשח שיחת חולין, היכן נרמז שמדבר במפסיק תלמודו, והא בפשטות מדבר בכל שיחת חולין סתם. אכן, רש"י מפרש בקהלת: כל הדברים יגעים וכו' מוסב על מה יתרון, אם מחליף הוא עסק התורה לדבר בדברים בטלים, הרי הם יגעים, ולא יוכל להשיג את כולם וכו'
הרי שהכתוב מדבר במחליף עסק התורה לדבר דברים בטלים, מעין הפירוש ר"ח ז"ל ממש.

אליהו חיים כתב:

באמונתו כתב:יט, ב

הגרי"א חבר זצ"ל בספרו אור תורה על מעלות התורה [לאח של הגר"א זצ"ל] אות ס' (על מה שהובא שם במעלות התורה מגמ' זו) כתב 'כונתם בזה שמי ששח שיחת חולין עושה שני דברים, אחד, שבאותו העת הוא מתבטל מדברי תורה, והשני - ששיחת חולין ודברים בטלים בעצמו הוא עון גדול, ולכן עובר בעשה ד'ודברת בם' ר"ל שמבטל מדברי תורה, וגם בלאו על דברים בטלים עצמם, ומביא ראיה דכתיב כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר והוא כמו שכתבתי (אות ט) שכמו שכל העולם נברא בדבור פיו יתברך והוא מתקיים גם כן ע"י הבל פיהם של העוסקים בתורה, כמו כן בהפוך ממש כל בניני הסטרא אחרא [שהוא קומה שלימה כמו כל סטרא דקדושה כמו שכתוב זה לעומת זה עשה האלקים] היא מתבנה ע"י דבורים בטלים והבלי שוא וכו' עכ"ל, עיי"ש בהמשך דמבאר המשך הפסוקים בקהלת איך ש'הבלי שוא ודברים בטלים נותנים כח ובנין לס"א' ר"ל...
[ונתגלה גם רמז עבה בדף היומי של יום שנהפך ממחול לאבל ל"ע על מה עלינו להתחזק בהילקח בני ישיבה ותלמידים צעירים תינוקות של בית רבן לומדי תורה בטהרה, ד' יצילנו ויחזקנו].

באמונתו כתב:אולי יש מחלוקת כאן, ראה המצ"ב, מהגאון ר"ז וולוזי'ן זצ"ל.

באמונתו כתב:כ, ב

מאי קריאת הגבר? רב אמר קרא גברא, רבי שילא אמר: קרא תרנגולא...
תניא כותיה דרב, תניא כותיה דרבי שילא.
תניא כותיה דרב: גביני כרוז מהו אומר - עמדו כהנים לעבודתכם ולוים לדוכנכם וישראל למעמדכם, והיה קולו נשמע בשלש פרסאות. מעשה באגריפס המלך שהיה בא בדרך ושמע קולו בשלש פרסאות, וכשבא לביתו שיגר לו מתנות...
תניא כוותיה דרבי שילא: היוצא לדרך קודם קריאת הגבר - דמו בראשו. רבי יאשיה אומר: עד שישנה, ויש אומרים: עד שישלש. ובאיזה תרנגול אמרו - בתרנגול בינוני.
רש"י: קרא גברא - מכריז, הממונה על הכרוז, ואומר: עמדו כהנים לעבודתכם, כדקתני בברייתא בשמעתין.

לא אבין, היכן היא "תניא כוותיה דרב". אטו רבי שילא חולק נגד הברייתא בזה, ואינו סובר שגביני כרוז מכריז "עמדו כהנים לעבודתכם" וכו' והלא בפשטות אין חולק נגד דבר זה, ובמשנת שקלים ה, א: אלו הן הממונין שהיו במקדש... גביני כרוז... ובמשנת תמיד ג, ח: מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז... וכי יש מי שחולק נגד סתם משניות אלה, אלא בכוונת "קריאת הגבר" דמתניתין נחלקו דווקא?!

פי האתון כתב:יש לעיין איך נמשכו אחרי קוה"ק, וכי מותר לאדם מישראל לדרוך שם, הרי זה מקום הכהנים?

באמונתו כתב:שפיל לרישיה, היינו בפסחים שם: משנה. הפסח נשחט בשלש כתות... נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה, תקעו הריעו ותקעו... איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן, רבא אמר: נועלין תנן. מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו - וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא...

פי האתון כתב:יש לעיין איך נמשכו אחרי קוה"ק, וכי מותר לאדם מישראל לדרוך שם, הרי זה מקום הכהנים?

שמואל דוד כתב:

באמונתו כתב:שפיל לרישיה, היינו בפסחים שם: משנה. הפסח נשחט בשלש כתות... נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה, תקעו הריעו ותקעו... איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן, רבא אמר: נועלין תנן. מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו - וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא...

כוונתך שגם ה״עומדים צפופים״ היה בדרך נס?

מחולת המחנים כתב:משנה יומא דף כ"ב ע"א, "וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס".
האם לאור זה ניתן לומר שפייס הוא מלשון פיוס ושורשם אחד?

לייטנר כתב:'פיס' הוא מארמית.

באמונתו כתב:

שמואל דוד כתב:

באמונתו כתב:שפיל לרישיה, היינו בפסחים שם: משנה. הפסח נשחט בשלש כתות... נכנסה כת הראשונה, נתמלאה העזרה, נעלו דלתות העזרה, תקעו הריעו ותקעו... איתמר, אביי אמר: ננעלו תנן, רבא אמר: נועלין תנן. מאי בינייהו? איכא בינייהו למסמך אניסא. אביי אמר: ננעלו תנן, כמה דעיילו מעלו - וסמכינן אניסא. רבא אמר: נועלין תנן, ולא סמכינן אניסא...

כוונתך שגם ה״עומדים צפופים״ היה בדרך נס?

לאביי אשר סמכינן אניסא, לק"מ כמובן. לרבא לא סמכינן אניסא, לכן: נתמלאה העזרה - נעלו/נועלין דלתות העזרה. הוי אומר שראו בדיוק כמה אנשים יכולים להיות שם בעזרה, ואחרי שנתמלאה, הם נעלו מיד דלתותיה, ולא יכול אף אחד להיכנס, לכן סכנה לא הייתה. הכול מדויק היה, ולא עברו המידה המקסימלית, אפילו באדם אחד.

באמונתו כתב:כב, ב

רבינו חננאל: כל המונה ישראל עובר בב' לאוין, שנאמר לא ימד ולא יספר. והני מילי בזמן שישראל עושין רצונו של מקום. ואם לאו - נספרים, שנאמר והיה מספר בני ישראל. מכלל שיש מספר בהם...

לכאורה, חידוש גדול בלשון ר"ח ז"ל, שכל האיסור של מונה ישראל הוא אך בזמן שישראל עושים רצונו של מקום. ואם לאו, הרי אין איסור במנייתם, ויש לדחות.

אליהו חיים כתב:

פי האתון כתב:

פי האתון כתב:יש לעיין איך נמשכו אחרי קוה"ק, וכי מותר לאדם מישראל לדרוך שם, הרי זה מקום הכהנים?

אני רוצה להוסיף, דבמסכת כלים פרק א איתא: עשר קדושות הן וכו'
משנה ח: עזרת הכהנים מקודשת ממנה שאין ישראל נכנסים לשם אלא בשעת צרכיהם לסמיכה לשחיטה לתנופה:
משנה ט: בין האולם ולמזבח מקודש ממנה שאין בעלי מומין ופרועי ראש נכנסים לשם וכו' (ויש לעיין אם נמשכו גם בין האולם ולמזבח...).

viewtopic.php?f=7&t=93&p=705823#p705795