פורום אוצר החכמה

ושבע ילין בל יפקד רע וכו'
ראיתי פעם ביאור בשם הגר"א מי שעברו עליו שבעה ימים, ולא נזכר שהעולם הזה הוא כחלום יעוף נקרא ...



ובראשית חכמה סוף שער הקדושה כתב שראוי שלא ישכב עד שיקרא בתורה הרבה עד שיהיה שבע שכמו שהאדםמשביע עצמו מהאכילה ישביע עצמו מהתורה עד אשר ילאה שלא יוכל ללמוד
כאדם ששבע מרוב האכילה שלא יוכל לאכול יותר וכו'

וראה מה פירש הגר"א כאן בלשון שביעה:
http://www.otzar.org/aspcrops/153527_44 ... 382012.asp

מהו גדר משביע עצמו בד"ת?

לאפוקי ממ"ד למשנה א"צ לברך קמ"ל
ולעיל י"ב: ור"י אמר אף למשנה נמי צריך לברך, אבל לתלמוד א"צ לברך
ורבא אמר אף לתלמוד צריך לברך וכו'

נראה שמה שנקרא בפרק ראשון תלמוד, נקרא בפרק שני משנה, וצ"ב.

יש איזה ט"ס בדבריך.
ועכ"פ, עי' בחידושי הרש"ש.

רש"י ד"ה וסיפא בתרתי כתב וז"ל "והכי קאמר אם שנים הם מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות ק"ש ותפילין ותפלה וחוזר למלאכה וחבירו יעלה ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל"

ולכאו' תמוה דהרי כל הדיון בגמ' הוא על איך קרא רב ק"ש קודם הנחת תפילין, וא"כ איך רש"י לא דקדק וכתב מקיים מצות ק"ש ותפילין.

האימרה בשם הגר"א היא שעכ"פ בשבת היה לו לזכור כן.
ומקור הדברים הוא הספר אור הנר (ח"ב מאילנא דחיי) פיעטרקוב תרס"ח, [לפי המאור הגדול], כך שאינו מוסמך.

ארי במסתרים כתב:רש"י ד"ה וסיפא בתרתי כתב וז"ל "והכי קאמר אם שנים הם מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות ק"ש ותפילין ותפלה וחוזר למלאכה וחבירו יעלה ויניח תפילין ויקרא ק"ש ויתפלל"

ולכאו' תמוה דהרי כל הדיון בגמ' הוא על איך קרא רב ק"ש קודם הנחת תפילין, וא"כ איך רש"י לא דקדק וכתב מקיים מצות ק"ש ותפילין.

וי''ל שכאשר רש''י אומר '' ויניח תפילין ויקרא ק''ש'' הכוונה שקודם יניח תפלין ואח''כ יקרא ק''ש כי רש''י מדבר על הפעולה ''ויניח'' ''ויקרא''
אבל כאשר רש''י אומר ''ומקיים מצוות ק''ש ותפילין'' הכוונה ביחד ובבת אחת מקיים את שתי המצוות ואיך זה אפשר? בהכרח שהניח קודם תפילין לפני הק''ש.

חשבתי על זה גם אבל עדיין צע"ק.