פורום אוצר החכמה

אליהוא כתב:דף ל"ב ע"ב
\

ג. עץ חיים תאוה באה. צ"ע דהכא משמע דע"י תורה יותר מתקבלת תאותו, ולקמן סוף פירקין [ל"ד ע"ב] עבד לפני המקום משמע לא כן, וצריך לחלק בין לעצמו לאחרים, ודו"ק.

אליהוא כתב:ודאי ברכות ק"ש, ותלמוד תורה שלומדים הלכה פסוקה לפני התפילה ואחריה, ופסוקי דזמרא, הכל בכלל השעה.

אפרקסתא דעניא כתב:גדולה תענית יותר מן הצדקה.

פלא, שהרי לעיל ו: אי' אגרא דתעניתא צדקתא, וא"כ כל קבלת השכר על התענית הוא רק בגלל הצדקה שנותנים בה, ואילו הייתה התענית גדולה מן הצדקה, א"כ עיקר השכר על התענית הוא עליה עצמה ולא על הצדקה הקטנה ממנה.

מצווה ליישב.

אליהוא כתב:דף ל"ב ע"ב
א. אר"א גדולה תענית יותר מן הצדקה. צע"ק מקרא הכזה צום אבחרהו גו' ועניים מרודים תביא בית, וי"ל ע"פ תוד"ה גדולה. ועי' לעיל ו' ע"ב.

ארי במסתרים כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:גדולה תענית יותר מן הצדקה.

פלא, שהרי לעיל ו: אי' אגרא דתעניתא צדקתא, וא"כ כל קבלת השכר על התענית הוא רק בגלל הצדקה שנותנים בה, ואילו הייתה התענית גדולה מן הצדקה, א"כ עיקר השכר על התענית הוא עליה עצמה ולא על הצדקה הקטנה ממנה.

מצווה ליישב.

עי' מהרש"א

מיללער כתב:בסוף עמוד א':
(סימן מעשי״ם צדק״ה קרב״ן כה״ן תעני״ת מנע״ל ברז״ל)
אאל"ט זהו סימן הראשון בש"ס, אולי מן הנכון להאריך פה על ענין הסימנים בש"ס, מי חיברם? מה הענין בזה וכו',

האם יש חיבור מומלץ שעוסק בזה?

צביב כתב:

מיללער כתב:בסוף עמוד א':
(סימן מעשי״ם צדק״ה קרב״ן כה״ן תעני״ת מנע״ל ברז״ל)
אאל"ט זהו סימן הראשון בש"ס, אולי מן הנכון להאריך פה על ענין הסימנים בש"ס, מי חיברם? מה הענין בזה וכו',

האם יש חיבור מומלץ שעוסק בזה?

יש בספרי מהר"ץ חיות
בדרך פשט

ויש בספר של רבי דוד פארדו -משכיל לדוד
ביאור הענין וכו'

מיללער כתב:

צביב כתב:

מיללער כתב:בסוף עמוד א':
(סימן מעשי״ם צדק״ה קרב״ן כה״ן תעני״ת מנע״ל ברז״ל)
אאל"ט זהו סימן הראשון בש"ס, אולי מן הנכון להאריך פה על ענין הסימנים בש"ס, מי חיברם? מה הענין בזה וכו',

האם יש חיבור מומלץ שעוסק בזה?

יש בספרי מהר"ץ חיות
בדרך פשט

ויש בספר של רבי דוד פארדו -משכיל לדוד
ביאור הענין וכו'

אולי לינק או מראה מקום לע"ה כמוני, איזה ספר מהמר"ץ חיות? והספר משכיל לדוד הוא על פירש"י על התורה, לא?

מיללער כתב:בסוף עמוד א':
(סימן מעשי״ם צדק״ה קרב״ן כה״ן תעני״ת מנע״ל ברז״ל)
אאל"ט זהו סימן הראשון בש"ס, אולי מן הנכון להאריך פה על ענין הסימנים בש"ס, מי חיברם? מה הענין בזה וכו', האם יש חיבור מומלץ שועסק בזה?

לדוגמא פה הסימן עפ"י פשטות הוא ללקוט איזה מאמרים שיבואו אחריו, כזו:

א. מעשים = אר"א גדולה תפלה יותר ממעשים טובים וכו' (אם עשיתי סימן במילה אחד על זה הייתי בוחר בתיבת תפלה שהיא גדולה ממעשים)
ב. צדקה = ואר"א גדולה תענית יותר מן הצדקה וכו' (כדלעיל)
ג. קרבן = ואר"א גדולה תפלה יותר מן הקרבנות וכו, (כדלעיל, אבל אז יהי' מילת תפלה סימן לא' ולג' ואלי לזה בחר המסמן בהשני' ודו"ק)
ד. כהן = א"ר יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו וכו' (זה הראשון מהסדרה שאינו מדברי ר' אלעזר אלא מר"י)
ה. תענית = [כנראה סובר על הגמ' שרבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא' סכותה בענן אבל צ"ע שזה נמצא בגמ' אחר מאמרו של ר' אלעזר שמיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה, שמסמין בתיבת מנע"ל שאח"ז, ועוד שאין זה זה מאמר כמו המאמרים שלפ"ז רק סיפור דברים)
ו. מנעל = אר"א מיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה וכו' (שוב חוזרין למאמרי ר' אלעזר)
ז. ברזל = ואר"א מיום שחרב ביהמ"ק נפסקה חומת ברזל וכו' (אחרון המאמרים שנרמזו בהסימן וצ"ע למה מכל מאמרי אגדתא בכולהי פרקין בחר המסמן דוקא באלו ז' מאמרי חז"ל)