פורום אוצר החכמה

פרוזבול כתב:'כפלח הרמון רקתך', אפי' ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון.
מענייני דיומא, להעיר ממה שמבקשים 'שירבו זכויותינו כרמון', ולכאו' מאי רבותא בזה, הא אפי' ריקנין שבך וכו'.

סורגים כתב: שהרי הכל בידי שמים ולא שייך לבקש על זה

כלי יקר שמות ל,לד

קח לך סמים וגו'. מנה החלבנה בין סממני הקטורת ללמד אותנו לצרף פושעי ישראל בכל תענית (כריתות ו:) וטעמו של דבר לפי שאם לא היו פושעי ישראל בכלל התענית יש לחוש שלא יהיה התענית מצוה אלא עבירה ולא היה עולה לרצון שהרי מצינו (תענית יא.) שנקרא הנזיר חוטא בעבור שהזיר את עצמו מן היין, אבל אם יש בינינו פושעי ישראל הרי עכ"פ אנו צריכין להתענות בעבורם כי כל ישראל ערבים זה בעד זה. ובזה מיושב מנלן לומר שצירוף החלבנה מורה על צירוף הפושעים בתענית דווקא, ומה שמנאם בין סממני הקטורת דווקא, לפי שע"י הצומות והתשובה נעשו הזדונות לזכיות כמ"ש (ישעיה מ.ב) כי נרצה עונה. שגם העון יעלה לרצון לריח ניחוח ורז"ל אמרו (סנהדרין לז.) כפלח הרמון רקתך אפילו רקים שבך מלאים מצות כרימון, וקשה על זה אם הם מלאים מצות כרמון א"כ למה קראם רקים. אלא ודאי שעל התשובה דברו זה כי כל פועל ריק שבהם דהיינו העון ממנו יתמלאו מצות כי הזדונות והריקות נעשו כזכיות ויעלה גם העון לריח ניחוח כמו המצות, דוגמת החלבנה העולה לריח ניחוח ככל שאר סממנים ומכאן למדו לומר שענין זה מרמז על התענית והתשובה וזה פירוש יקר.

פרוזבול כתב:'כפלח הרמון רקתך', אפי' ריקנין שבך מלאים מצוות כרימון.
מענייני דיומא, להעיר ממה שמבקשים 'שירבו זכויותינו כרמון', ולכאו' מאי רבותא בזה, הא אפי' ריקנין שבך וכו'.

רון כתב:שמעתי בצעירותי מהגר"ש וולבה זצ"ל שאמר כך:
דלכאורה אם "מלאים מצוות כרימון" הרי שכבר אינם ריקנים [והיא קושיית הכלי יקר שהובא לעיל].
וביאר,
דיכול אדם להיות מלא מצוות, אך כולם נעשים בלי עבודה מסודרת, ובלי שישנו את האדם במהותו, כגון שיתן פרוטה בכל בוקר ביברך דוד, יפה מאד, אך האם דבר זה הוא שינוי במהותו של האדם, ודאי שלא.
וא"כ יכולים להיות מלאים, במצוות מזדמנות, אך ללא סדר ומהלך, הרי הם עדיין ריקנים. ודפח"ח.