עמוד 1 מתוך 1

שבת דף ו עמוד ב

פורסם: ג' אוקטובר 09, 2012 9:53 pm
על ידי רחמים
אלא אימא: אינו חייב על אחת מהן. והא קא משמע לן: הא מהנך דלא מספקן.

מדוע ברור שעל הוצאה חייבים סקילה?‏
מהי המלאכה שלא חייבים עליה סקילה?‏

Re: שבת דף ו עמוד ב

פורסם: ד' אוקטובר 10, 2012 12:52 am
על ידי אוצר החכמה
איזה מלאכה היא שלא חייבים עליה סקילה לאיסי בן יהודה גם הגמרא לא ידעה, מה שרק ידעו הוא שהוצאה אינה בכלל הספק. (יש עוד שאינם בכלל הספק למשל מקושש לכל שיטה מה שהיה), כך שלא הבנתי למה אתה מצפה שבידינו תהיה התשובה.

Re: שבת דף ו עמוד ב

פורסם: ד' אוקטובר 10, 2012 7:26 am
על ידי רחמים
כמו שכבודו הוכיח יפה שגם מקושש למר כדאיתא לי ברור שחייב סקילה - אף שדבר זה לא מבואר בגמ',
כך יתכן שמישהו יוכיח מאיזה מקום שאחת מהמלאכות לא חייבים עליה סקילה
ונדמה לי שראיתי שי''א שזו זריעה משום שחייב רק כאשר הזרע נקלט שזה אחר ג' ימים וממילא כאשר התרו בו בשבת הוי התראת ספק.

Re: שבת דף ו עמוד ב

פורסם: ד' אוקטובר 10, 2012 7:37 am
על ידי אוצר החכמה
אבל אם אפשר להוכיח מה המלאכה שחייבים עליה סקילה למה הגמרא מציגה את זה כספק, ומבארת שצריך לומר איזה מלאכה לא נכנסת בכלל הספק הזה?

Re: שבת דף ו עמוד ב

פורסם: ד' אוקטובר 10, 2012 8:31 am
על ידי יוס'ל
גם אני התקשיתי ב'איסי בן יהודה'

כאשר בית דין באים לדון את ה'מחלל שבת' על 'בורר' או 'מרקד'

האם לא יוכלו לדונו לסקילה מחמת הספק מאותה מגילת סתרים,

האם נפסקה הלכה כ'איסי בן יהודה'

ואם לא מדוע המשנה רומזת על דבריו .

Re: שבת דף ו עמוד ב

פורסם: ד' אוקטובר 10, 2012 8:33 am
על ידי רחמים
אוצר החכמה כתב:אבל אם אפשר להוכיח מה המלאכה שחייבים עליה סקילה למה הגמרא מציגה את זה כספק, ומבארת שצריך לומר איזה מלאכה לא נכנסת בכלל הספק הזה?


הגמ' לא הציגה את זה כספק מוחלט שאי אפשר לפושטו כמו תיקו
אלא רק אמרה צריכותא לדברי התנא שאמר לכאורא דבר פשוט שעל הוצאה חייבים סקילה קמ''ל להוצאה וודאי לא מאלו המסופקות, אבל כעת הדרך פתוחה לכל אחד לבוא ולהביא ראיות מדוע מלאכות נוספות אינם בגדר הספק וכמו שהוכחת יפה מהמקושש.

ראיתי גם סברא מדוע לא נתפרשה אותה מלאכה שאין חייבים עליה מיתה במגילת הסתרים : שלא ליתן מקום לזילזול בשמירתה.

Re: שבת דף ו עמוד ב

פורסם: ד' אוקטובר 10, 2012 8:36 am
על ידי רחמים
יוס'ל כתב:גם אני התקשיתי ב'איסי בן יהודה'

כאשר בית דין באים לדון את ה'מחלל שבת' על 'בורר' או 'מרקד'

האם לא יוכלו לדונו לסקילה מחמת הספק מאותה מגילת סתרים,

האם נפסקה הלכה כ'איסי בן יהודה'

ואם לא מדוע המשנה רומזת על דבריו .


בית דין של שבעים ואחד שבלשכת הגזית היו בודאי יודעים שהרי הם היו מרבותי רבותיו של איסי בן יהודה וידעו בלא ספק על מה חייבים ועל מה לא.
אולם הסברא שאתה אומר שאיסי בן יהודה יצר פה התראת ספק היא נפק''מ עצומה לדינא לימינו אנו ...!
כלומר אם תרצה להתרות באיזה מחלל שבת כדי שכשיבוא משיח יהיה מוכן מיד לסקילה, לא תוכל כי זו התראת ספק שמא המלאכה שאתה מתרה בו לא חייבים עליה סקילה, וגם אם תתרה בו משם הוצאה, עדין הרי יש הרבה פוסקים שסוברים שהיום אין לנו רשות הרבים מהתורה (בגלל צורת הרחובות ובגלל שנוסעים במכונית שהיא רשות בפני עצמה וכדומה.) וא''כ שוב גם לגבי הוצאה יש פה התראת ספק.
ויש להוסיף שהקב''ה עשה כן בכוונה כדי שלא יתחיבו הרשעים כי אינו חפץ במות הרשע אלא בשובו מדרכו וחיה. [ועל הדרך שמבארים מדוע אין הנשים מרגישות היום וממילא י''ל שאין ראיתן מטמאת מהתורה. וקיצרתי.]

וזה שהתנא מתייחס לדבריו של איסי בן יהודה לא אומר שהלכה כמותו שהרי דרך התנא לאפוקי הרבה דעות אף שאין הלכה כמותן וכמו שראינו בדף זה גופא שהתנא בא לאפוקי כמה פעמים מדעת ר' יהודה.

Re: שבת דף ו עמוד ב

פורסם: ד' אוקטובר 10, 2012 6:17 pm
על ידי מיללער
וזה ברור שחיוב הסקילה הוא חלק מהתראה, או שדי להתרות שמלאכה זו אסורה בשבת והוא אחד מל"ט מלאכות שנכללים בהלאו של לא תעשה כל מלאכה?

המנ"ח בתחילת מוסך השבת דן בענין התראה על מה ואיפה צריכין להתרות, ובכלל אם צריך להציביע אל איז מלאכה מהל"ט עובר, או שדי במה שמתרה בהלאוו של לא תעשה כל מלאכה, והדברים אריכין.