פורום אוצר החכמה

בדף י"ז ע"ב מונה רש"י את כל הגזירות של הי"ח דבר וז"ל:

הניחא לר"מ. דמנו להו להא דמניח כלים תחת הצינור הוו להו י"ח ט' דפסלי תרומה ואין קורין ואין פולין הא חדסר פשו להו ז' צינור ומרדע ובנות כותים ובוצר וגידולי תרומה ונותן כיסו ופיתן ושמנן חדא:

כידוע שיש בזה דעות נוספות איפה מונים הגזירות (עי' ברע"ב על המשנה ועוד) ולא ראיתי עדיין מי שיחשוב ב' הגזירות של אין קורין ואין פולין לאור הנר לחדא גזירה, והלא דבר הוא, בכל השאר דמיפלגי (לדוגמא אוכלין טמאין - משקין טמאין, או אוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני) שיש מי שחשבו הב' לאחד צריכין לדחוק שכולהו חדא גזירה או אי לא הא לא קיימו הא, אבל במה נחשבו האיסורין שאל אין פולין ואין קורין לשני גזירות? הלא היינו הך, ב' הדברים צריכים עיון וחיישי' שמה יטה הנר, ובאמת כן הדין בכל דבר הצריך עיון אסור לעשותו לאור הנר משום נחשש של שמה יטה?

כמדומני שראיתי שתוס' לעיל התייחסו לשאלת כתר"ה

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שראיתי שתוס' לעיל התייחסו לשאלת כתר"ה

לא מצאתי כעת דברי התוס' שציין מעלתו, ואולי כוונתו לדברי התוס' דף י"ז ע"ב ד"ה הניחא וז"ל:

הניחא לר' מאיר אלא לרבי יוסי שבסרי הויין. ה"מ נמי למימר אלא לר' טרפון מאי איכא למימ' רש"י חשיב אין פולין ואין קורין בתרתי וכן משמע מדקתני בברייתא אלו מן ההלכות ולא קתני בברייתא אלא הנהו תרתי והא דלא חשיב מבחין בין בגדו לבגדי אשתו ושמש הבודק כוסות וקערות לאור הנר הנך נפקו מכלל הני תרתי שהן עיקר מיהו קשה דלא מני רש"י הך דלא יאכל הזב עם הזבה דודאי מי"ח דבר הוה דקתני לה במתניתין בהדיא ולפי זה אוכל ראשון ואוכל שני חדא חשיב להו א"נ הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו כו' חשיב חדא משום דאי לא הא לא קיימא הא כי היכי דפתן ושמנן ויינן ובנותיהן חשיב גזירה אחת וההיא דלא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ דקתני עלה בתוספתא אלו מן ההלכות איכא למימר דהוי בכלל לא יאכל הזב עם הזבה:

אבל קושית התוס' הוא בעיקר שרש"י השמיט הגזירה של לא יאכל הזב עם הזבה, ולפי"ז מנה אוכל ראשון ושני או הבא ראשו וטהור שנפלו כאחד, אבל ביסודו ניחא ליה להתוס' ליחשיב אין פולין ואין קורין לתרתי, והוא גופא היתה עיקר קושיתי למה לא לימנות אין פולין ואין קורין לאחד?

אכן לתוס' זה כיוונתי, אלא שאכן צודק כתר"ה ואין בדברים תשובה לקושייתו.

לדידי קשיא לי מסקנת הגמ' דלדעת ר"מ אוכלין וכלים שנטמאו במשקין כחדא חשיב להו, וזה מאוד דחוק הרי זה שני גזירות שונות לגמרי כי באוכלין מיירי שנטמאו במשקין שנגעו בידים ובכלים מיירי בנטמאו מחמת משקין שנגעו בשרץ.