עמוד 1 מתוך 1

שבת דף נה <'שכינה ביניהם' בכמה נשים>

פורסם: ג' נובמבר 27, 2012 10:47 pm
על ידי עשוי לנחת
בשבת נה: לגבי ראובן, 'שתי מצעות בלבל, אחת של שכינה ואחת של אביו'.
ופירש רש"י ד"ה "אחת של שכינה - כך היה יעקב עושה בארבעה אהלי נשיו, מעמיד מטה לשכינה, ובאותו אהל שהוא רואה בו השכינה הוא בא ולן אותו הלילה".
וקצת התקשיתי דלכאו' איש ואשה זכו שכינה ביניהם הוא על כל איש ואשה, ובוודאי יעקב אבינו עם האמהות הקדושות היה בבחינת 'זכו', וא"כ לכאו' בכל מי שהיה בוחר, היתה באה שם השכינה. וקצת קשה לומר שיש בזה דרגות.

והוא ספק מעניין לגבי מי שיש לו כמה נשים, האם יש בכל זמן ובאותה מידה 'שכינה שרויה' בינו ובין כל נשיו.

[יש כאן בסוגי' זו עוד כמה הערות, וביניהם, איך מחמת הדודאים עברה השכינה לאוהל אחר וצ"ע].

Re: שבת דף נה <'שכינה ביניהם' בכמה נשים>

פורסם: ג' נובמבר 27, 2012 10:49 pm
על ידי יאיר
עשוי לנחת כתב:
[יש כאן בסוגי' זו עוד כמה הערות, וביניהם, איך מחמת הדודאים עברה השכינה לאוהל אחר וצ"ע].

אולי מחמת ההסכם.

Re: שבת דף נה <'שכינה ביניהם' בכמה נשים>

פורסם: ג' נובמבר 27, 2012 11:30 pm
על ידי אוצר החכמה
בעיני זה די מפתיע שאתה מפרש את עניין השכינה שהיה יעקב רואה ואת זכו שכינה ביניהם, כאותו דבר.

Re: שבת דף נה <'שכינה ביניהם' בכמה נשים>

פורסם: ד' נובמבר 28, 2012 12:08 am
על ידי יאיר
כנ"ל.

Re: שבת דף נה <'שכינה ביניהם' בכמה נשים>

פורסם: ד' נובמבר 28, 2012 12:11 am
על ידי עשוי לנחת
אוצר החכמה כתב:בעיני זה די מפתיע שאתה מפרש את עניין השכינה שהיה יעקב רואה ואת זכו שכינה ביניהם, כאותו דבר.

אפשר להבין שיש בזה חילוקים, ואכן לא התכוונתי לקושית ברזל, אבל בכל זאת מעניין אם יש מי שמדבר על זה.

Re: שבת דף נה <'שכינה ביניהם' בכמה נשים>

פורסם: ב' דצמבר 03, 2012 2:45 am
על ידי לא ידען
מפרשים שכינה ביניהם בשעת מצווה. כמדומני.

Re: שבת דף נה <'שכינה ביניהם' בכמה נשים>

פורסם: א' פברואר 10, 2013 2:13 am
על ידי יין המשמח
ואולי אפשר לומר,
איש ואשה ששלום ביניהם שכינה שרוי' ביניהם, אולם זה רק נמצא,
והחידוש שהי' בלילה מסויים הוא היכן שראה את השכינה, וזה הי' בכל לילה במקום אחר.

כלומר, יש השראה ויש גילוי, והם ב' דברים נבדלים, וד"ל.

Re: שבת דף נה <'שכינה ביניהם' בכמה נשים>

פורסם: ב' מאי 13, 2013 10:10 am
על ידי שחר קמתי
אין לנו עסוק בכל ענינים אלו
אך ראוי להביא לכאן מה שמבואר בדברי הט"ז אבה"ע סי' כ"ב סק"ז
לשון תשרה, מורה על קביעות, כמו לשון שכינה שרויה ביניהם