שבת דף צ': חמירא סכנתא מאיסורא
פורסם: ד' ינואר 02, 2013 6:46 pm
בגמ:
שאלתי, לכאורה מדובר במיני תולעים שהם שרצים ואסורים לאכלם, א"כ למה נקט הענין של הסכנה, הלא אסור לאכלם מטעם האיסור שבו? ואולי בא ללמדינו הענין של 'חמירא סכנתא מאיסורא' ואפי' באופן שמטעם האיסור אין לחשוש [מיעוט שאינו מצוי ממילא לא צריך בדיקה, פחות מכשיעור, או ביטול ברוב וכדו'] אבל מטעם הסכנה בוודאי שאין להקל בשו"א.
ואולי יותר מזה, שר' יהודה בא ללמדינו 'טעם' האיסור של אכילת שרצים, שסכנה יש בם.
ולא ראיתי מי שהעיר בזה עדיין.
מקק ספרים ומקק מטפחת: א״ר יהודה מקק דסיפרי, תכך דשיראי, ואילא דעינבי, ופה דתאני, והה דרימוני כולהו סכנתא
שאלתי, לכאורה מדובר במיני תולעים שהם שרצים ואסורים לאכלם, א"כ למה נקט הענין של הסכנה, הלא אסור לאכלם מטעם האיסור שבו? ואולי בא ללמדינו הענין של 'חמירא סכנתא מאיסורא' ואפי' באופן שמטעם האיסור אין לחשוש [מיעוט שאינו מצוי ממילא לא צריך בדיקה, פחות מכשיעור, או ביטול ברוב וכדו'] אבל מטעם הסכנה בוודאי שאין להקל בשו"א.
ואולי יותר מזה, שר' יהודה בא ללמדינו 'טעם' האיסור של אכילת שרצים, שסכנה יש בם.
ולא ראיתי מי שהעיר בזה עדיין.