בברכה המשולשת כתב:את השאלה השניה נשאלתי בשיעור, ועניתי שגוי אינו בבחינת חבירו ולכן אינו מועיל, ולכאורה לגבי ישראל אחר- עצם זה שניתן להאכיל לאחר זה מאפשר לבעל העירוב להיות בגדר בעל-בית שם, המארח מישהו אחר, וזה עצמו מגדרי דירה.
אתמול מצאתי שהגאון מרחשת מתקשה בזה, ומתרץ בדומה למעלתו, ובלשונו "שצריכים אנו שהעירוב יהי' ראוי למי שישנו בתורת עירוב" עכ"ל, והבנתי שזו סברא כמו שנכרי אינו יכול להיות שליח בגט לפי שאינו בתורת גיטין וקידושין.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=70והנה ידוע שיש מחלוקת הראשונים בענין עירוב תחומין בפת (לאפוקי מערב ברגליו) אם זה מהני רק לדידן דקיי"ל תחומים דרבנן והם אמרו והם אמרו (כן פסק הטור או"ח סי' ת"ח) או שזה מהני אפי' לשיטת ר"ע ור"מ דתחומים (אלפיים אמה) הוא דאורייתא (שיטת הרמב"ן)
וחשבתי שבזה תלוי מחלוקת הת"ק וסמוכוס במתני' שלסומכוס בעי' דוקא סעודה הראויה להמערב ומשו"ז אין מערבין לישראל בתרומה דלא סגי בחזי לאחריני, ודוקא לנזיר ביין משום שאפשר לאיתשיל וחזי אף לדידי, שידוע שסומכוס תלמידו של ר' מאיר הוא (עי' מס' קידושין פרק האיש מקדש) ור"מ פסק תחומין דאורייתא (בפירקין), ומתקשה הרמב"ן איפה עקרו חכמים האיסור תחומין בתיקון העירוב, ותי' כי חז"ל נקטו לאמת שדעתו של אדם במקום מזונותיו, אבל לזה צריך דוקא סעודה הראויה לו ולא מהני חזי לאחריני, משא"כ הת"ק פוסק שתחומין דרבנן, והיתר העירוב הוא קולא שהקילו חכמים בבחינת הם אמרו והם אמרו, לזה הקילו אפי' עם סעודה דחזי לאחרים.
-
ידיד נפש, ק-ל מסתתר וכו' כבוד הרב ברכה משולשת מכובד בבברהמ"ז, אה עכשיו אני רואה שאין לנו מזומן