פורום אוצר החכמה

האם יש למישהו ביאור או הגדרה מדוייקת של המושג כל קבוע כמחצה על מחצה דמי?
2. מה נקרא קבוע, דבר דלא נייד, או מקום הטבעי של הדבר?

אתה רוצה תשובה בפורום על כזו שאלה? אפשר לכתוב על זה קונטרס שלם. אתה מדבר בכלל על קבוע דאורייתא או על קבוע דרבנן?

בעיקרון ההבדל בין קבוע לפריש הוא בסוג הספק. ז"א, כשאדם מסתפק מאיזו חנות לקח הספק הוא בין החנויות וכיוון שידועה חנות אחת שהיא איסור זה מקרי שקבוע כאן איסור, אבל בחתיכה הנמצאת הספק הוא בחתיכה מהיכן היא וכיוון שהחתיכה היא אסורה כולה או מותרת כולה אין כאן קביעות איסור דאפשר שאין כאן איסור כלל.
2. מה הכוונה מקום טבעי? בקשר לשאלה אם דבר שנייד יכול להיות קבוע עיין בפר"ח סי' ק"י שכותב שלא ובינ"א בשער הקבוע חולק עליו.

דניאל כתב:אתה רוצה תשובה בפורום על כזו שאלה? אפשר לכתוב על זה קונטרס שלם. אתה מדבר בכלל על קבוע דאורייתא או על קבוע דרבנן?

בעיקרון ההבדל בין קבוע לפריש הוא בסוג הספק. ז"א, כשאדם מסתפק מאיזו חנות לקח הספק הוא בין החנויות וכיוון שידועה חנות אחת שהיא איסור זה מקרי שקבוע כאן איסור, אבל בחתיכה הנמצאת הספק הוא בחתיכה מהיכן היא וכיוון שהחתיכה היא אסורה כולה או מותרת כולה אין כאן קביעות איסור דאפשר שאין כאן איסור כלל.
2. מה הכוונה מקום טבעי? בקשר לשאלה אם דבר שנייד יכול להיות קבוע עיין בפר"ח סי' ק"י שכותב שלא ובינ"א בשער הקבוע חולק עליו.

תודה רבה!
אני יבהיר את השאלה. מאיזה שורש בא המילה קבוע, האם משום שודאי יש איסור- כמו שאתה מסביר, או משום שהוא במקום הטבעי כלומר; שבשר נמצא בחנות שזהו מקום קביעותו הטבעי של בשר.
2. אני יתן ב' דוגמאות ששייך להסתפק בהן. (1) למה חמץ בערימה נקרא קבוע? מה היחוס של הערימה שבגללו האיסור הוא קבוע. (2) כשיש תשעה ישראלים וכותי אחד למה הכותי הוא קבוע?

גם הישראלים הם קבועים, רק שלגביהם אין זה נפק"מ.
ויעויין בהרחבה בש"ך ביו"ד בנושא קבוע שהרחיב מאוד בביאור הדברים

בברכה המשולשת כתב:גם הישראלים הם קבועים, רק שלגביהם אין זה נפק"מ.
ויעויין בהרחבה בש"ך ביו"ד בנושא קבוע שהרחיב מאוד בביאור הדברים

תודה. אבל מה עושה אותם קבוע??

2. מי יכול להעלות דבר מתומצת וברור ולא מראה מקומות מספרים שהאריכו הרבה בדבר?

עושים פסים כתב:

בברכה המשולשת כתב:גם הישראלים הם קבועים, רק שלגביהם אין זה נפק"מ.
ויעויין בהרחבה בש"ך ביו"ד בנושא קבוע שהרחיב מאוד בביאור הדברים

תודה. אבל מה עושה אותם קבוע??

העובדה שהם במקומם (החצר שלהם)

בברכה המשולשת כתב:

עושים פסים כתב:

בברכה המשולשת כתב:גם הישראלים הם קבועים, רק שלגביהם אין זה נפק"מ.
ויעויין בהרחבה בש"ך ביו"ד בנושא קבוע שהרחיב מאוד בביאור הדברים

תודה. אבל מה עושה אותם קבוע??

העובדה שהם במקומם (החצר שלהם)

ואם הם בחצר שאינו שלהם??

נ.ב. אם אפשר להביא מקור.

עושים פסים כתב:

דניאל כתב:אתה רוצה תשובה בפורום על כזו שאלה? אפשר לכתוב על זה קונטרס שלם. אתה מדבר בכלל על קבוע דאורייתא או על קבוע דרבנן?

בעיקרון ההבדל בין קבוע לפריש הוא בסוג הספק. ז"א, כשאדם מסתפק מאיזו חנות לקח הספק הוא בין החנויות וכיוון שידועה חנות אחת שהיא איסור זה מקרי שקבוע כאן איסור, אבל בחתיכה הנמצאת הספק הוא בחתיכה מהיכן היא וכיוון שהחתיכה היא אסורה כולה או מותרת כולה אין כאן קביעות איסור דאפשר שאין כאן איסור כלל.
2. מה הכוונה מקום טבעי? בקשר לשאלה אם דבר שנייד יכול להיות קבוע עיין בפר"ח סי' ק"י שכותב שלא ובינ"א בשער הקבוע חולק עליו.

תודה רבה!
אני יבהיר את השאלה. מאיזה שורש בא המילה קבוע, האם משום שודאי יש איסור- כמו שאתה מסביר, או משום שהוא במקום הטבעי כלומר; שבשר נמצא בחנות שזהו מקום קביעותו הטבעי של בשר.
2. אני יתן ב' דוגמאות ששייך להסתפק בהן. (1) למה חמץ בערימה נקרא קבוע? מה היחוס של הערימה שבגללו האיסור הוא קבוע. (2) כשיש תשעה ישראלים וכותי אחד למה הכותי הוא קבוע?

אני חושב שהמילה קבוע משמעה שיש לפנינו ודאי איסור כמו איקבע איסורא.
ובעניין דוגמאותיך: החמץ לא נקרא קבוע כי הוא בערימה אלא כי יש לפני ערימה ידועה של חמץ רק שאיני יודע מאיפה העכבר לקח, וכן בישראלים וכותי ידוע לי ודאי כותי ביניהם אך איני יודע מי מת (או למי התכוון הזורק ועיין שיטמ"ק).

מי שילמד את סימן ק''י ביורה דעה יראה שכל עיניני קבוע הם גזרת הכתוב ואין לזה שום קשר להסתברות, אלא אם הספק התחיל במקום הקביעות כלומר לפני שאותו חפץ פירש ממקום שבו היה ברור לאיפה הוא שייך - הרי דינו לאיסור בגלל מחצה על מחצה אבל אם הספק התחיל רק לאחר שיצא ופירש ממקום קביעותו הרי כל דפריש מרובה פריש ומותר.

בדף ט' עמוד א':
בענין ספק וספק ספיקא, משמע שקולתו של ספק ספיקא נגד ספק אחד, מקורו מזה שלהתיר ספק איסור יש לנגדנו הכלל של אין ספק מוציא מידי וודאי, משא"כ בספק ספיקא כיון שהספק השני מוציא רק מידי ספק ממילא מותרת.

זה הסבר עמוק בעניני ספיקות, שמקופיא נראה שספק ספיקא קיל משום שיש בה ב' צדדי היתר, ודכירנא שמבקום אחד נאמר שההיתר הוא משום 'רוב' שיש שני צדדים להיתר, ורק צד אחד לאיסור, איפה זה?

המקור הוא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' ת"א.

מיללער כתב:בדף ט' עמוד א':
בענין ספק וספק ספיקא, משמע שקולתו של ספק ספיקא נגד ספק אחד, מקורו מזה שלהתיר ספק איסור יש לנגדנו הכלל של אין ספק מוציא מידי וודאי, משא"כ בספק ספיקא כיון שהספק השני מוציא רק מידי ספק ממילא מותרת.

זה הסבר עמוק בעניני ספיקות, שמקופיא נראה שספק ספיקא קיל משום שיש בה ב' צדדי היתר, ודכירנא שמבקום אחד נאמר שההיתר הוא משום 'רוב' שיש שני צדדים להיתר, ורק צד אחד לאיסור, איפה זה?

עיין כל העניין בשערי ישר שער הספיקות פרק י"ט - וז"ל בעמוד נ"ט אבל לפ"מ שהעלינו דס"ס לאו מטעם רוב הוא ומה שכתב הרשב"א דאלים היתירו כרוב ואפשר דעדיף מרוב הוא רק על כח היתירא של ס"ס שדן הרשב"א

כתונת_פסים כתב:

מיללער כתב:בדף ט' עמוד א':
בענין ספק וספק ספיקא, משמע שקולתו של ספק ספיקא נגד ספק אחד, מקורו מזה שלהתיר ספק איסור יש לנגדנו הכלל של אין ספק מוציא מידי וודאי, משא"כ בספק ספיקא כיון שהספק השני מוציא רק מידי ספק ממילא מותרת.

זה הסבר עמוק בעניני ספיקות, שמקופיא נראה שספק ספיקא קיל משום שיש בה ב' צדדי היתר, ודכירנא שמבקום אחד נאמר שההיתר הוא משום 'רוב' שיש שני צדדים להיתר, ורק צד אחד לאיסור, איפה זה?

עיין כל העניין בשערי ישר שער הספיקות פרק י"ט - וז"ל בעמוד נ"ט אבל לפ"מ שהעלינו דס"ס לאו מטעם רוב הוא ומה שכתב הרשב"א דאלים היתירו כרוב ואפשר דעדיף מרוב הוא רק על כח היתירא של ס"ס שדן הרשב"א

כמדומני ששיטת השערי יושר מחודשת ורוה"פ למדו שס"ס טעם רוב כפשטות דברי הרשב"א (למשל פמ"ג בסימן ק"י בכללי ס"ס פנ"י בכתובות דף ט').
ובעניין מ"ש מיללער ספק אחד אין מתירים כי אין ספק מוציא מידי ודאי - כי ניים ושכיב אמרה מר, אין ספק מוציא מידי ודאי הוא בדבר שהיה מוחזק לאיסור ולא בדבר שהיה ספק מעיקרו.

דניאל כתב:בעניין מ"ש מיללער ספק אחד אין מתירים כי אין ספק מוציא מידי ודאי - כי ניים ושכיב אמרה מר, אין ספק מוציא מידי ודאי הוא בדבר שהיה מוחזק לאיסור ולא בדבר שהיה ספק מעיקרו.

החידוש אל אין ספק מוציא מידי ודאי לא שלי הוא, הצטטיו מדברי הגמרא בפסחים, כבודו רק הוסיף שבספק מעיקרא ליתא לזה, וזה מיקרי נולד בספק, וצדקו דבריו.

דניאל כתב:המקור הוא בשו"ת הרשב"א ח"א סי' ת"א.

תודה רבה, מעניין שהרשב"א לא הביא דברי הגמרא דידן בהנידון

דניאל כתב:כמדומני ששיטת השערי יושר מחודשת ורוה"פ למדו שס"ס טעם רוב כפשטות דברי הרשב"א (למשל פמ"ג בסימן ק"י בכללי ס"ס פנ"י בכתובות דף ט').

עיין שערי ישר שם שהאריך בטוב טעם בדברי הפ"ח ובסוגיא דכתובות ובפנ"י שם.

כתונת_פסים כתב:

דניאל כתב:כמדומני ששיטת השערי יושר מחודשת ורוה"פ למדו שס"ס טעם רוב כפשטות דברי הרשב"א (למשל פמ"ג בסימן ק"י בכללי ס"ס פנ"י בכתובות דף ט').

עיין שערי ישר שם שהאריך בטוב טעם בדברי הפ"ח ובסוגיא דכתובות ובפנ"י שם.

טוב, אני לא הולך לנהל כאן ויכוח נגד השערי יושר (בכל זאת כמה תאי מוח עוד עובדים אצלי), רק כתבתי את דעתי כדרכה של תורה.

בסה"כ ביקשתי להפנות אותך לשערי ישר שגם הוא ידע גם ידע את דברי הפנ"י בכתובות ואיני יודע מדוע כבודו קפץ.
אגב, לא אומרים שערי יושר אלא שערי ישר

ייש"כ.
לא קפצתי, התכופפתי.