פורום אוצר החכמה

למה לא נאמר שהככר שבפי נחש הרי היא כמבוערת בגלל ארס הנחש?

מי אמר שארסו של הנחש הגיע לכיכר?

לנחש יש שיניים רגילות, בהם הוא תופס את מזונו, ובנוסף יש לו שיני ארס דרכם הוא מזריק את הארס לקרבן.
אין שום סיבה שהנחש יתפוס את מזונו עם שיני הארס שלו. כמדומני שהארס של הנחש מזיק גם לו עצמו [אא"כ הוא נמצא במקום המיועד לו מששת ימי בראשית כדי להכיש אחרים].

ייש"כ, אבל אז יש מקום לדון בחשש גילוי באבטיח וכד', לא?

איש רגיל כתב:לנחש יש שיניים רגילות, בהם הוא תופס את מזונו, ובנוסף יש לו שיני ארס דרכם הוא מזריק את הארס לקרבן.
אין שום סיבה שהנחש יתפוס את מזונו עם שיני הארס שלו. כמדומני שהארס של הנחש מזיק גם לו עצמו [אא"כ הוא נמצא במקום המיועד לו מששת ימי בראשית כדי להכיש אחרים].

א. אין מצב שנחש מחזיק משהו בפיו בלא ששיני הארס שלו ננעצים בזה.
ב. הנחשים מחוסנים נגד הארס של עצמם והראיה שהם מכישים את טרפם ואח''כ אוכלים אותו עם הארס.

בברכה המשולשת כתב:למה לא נאמר שהככר שבפי נחש הרי היא כמבוערת בגלל ארס הנחש?

דף על הדף פסחים דף י עמוד ב

בספר תורתך שעשועי לכ"ק אדמו"ר בעל הפני מנחם זצ"ל מגור בעניני פסח מובא כמה הערות שהעיר בסוגיין.
...
ג. ביסוד דינא דבדיקת חמץ פירש"י בריש פסחים שזה מטעם בל יראה וב"י, והתוס' פי' שהוא מחשש שמא יבא לאכלו, וא"כ בנידון דידן ככר בפי נחש אין חשש שיאכלנו דהא חז"ל אסרו לאוכל מאכל מנוקר שמא נקרו נחש, כ"ש ככר בפי נחש, וחמירא סכנתא מאיסורא, א"כ ודאי שהוא לא יאכלנו אם נקרו נחש, ואם בחמץ הקדש אמרו דמיבדל בדילי מיני' כ"ש ככר שניקר בו נחש.

מהכ"ת שמאכל שיש בה ארס נחש כמבוערת ואם משום שאינו ראוי לאכילת כלב יש אומרים דווקא אם הלחם התקלקל אך לא כאשר נותנים על הלחם דרך משל נפט וכדו'

רחמים כתב:ג. ביסוד דינא דבדיקת חמץ פירש"י בריש פסחים שזה מטעם בל יראה וב"י, והתוס' פי' שהוא מחשש שמא יבא לאכלו, וא"כ בנידון דידן ככר בפי נחש אין חשש שיאכלנו דהא חז"ל אסרו לאוכל מאכל מנוקר שמא נקרו נחש, כ"ש ככר בפי נחש, וחמירא סכנתא מאיסורא, א"כ ודאי שהוא לא יאכלנו אם נקרו נחש, ואם בחמץ הקדש אמרו דמיבדל בדילי מיני' כ"ש ככר שניקר בו נחש.

לכאו' כל זה מתרץ רק מדוע שלא יצטרך לבדוק אך עדיין חייב לבטל והראשונים שם דיברו מדוע אינו מועיל רק ביטול.

בברכה המשולשת כתב:למה לא נאמר שהככר שבפי נחש הרי היא כמבוערת בגלל ארס הנחש?

צ''ל שמדובר שהחמץ עטוף בבגד או נמצא בתוך קופסה כך שהארס כלל לא נכנס לתוכו, ואם יבוא חבר ויציאו מפי הנחש יהיה אפשר אפי' להוציא את החמץ מעטיפתו ולאוכלו.

בברכה המשולשת כתב:למה לא נאמר שהככר שבפי נחש הרי היא כמבוערת בגלל ארס הנחש?

כמובן שהאיבעא הוא באופן שאינו מבוערת, וזה יכול להיות בכמה אופנים, כמ"ש הרב רחמים, או לדוגמא שרק חלק אחד היה בפיו והצד האחר עדיין ראוי לאכילה.

אני בשיעור אמרתי שאיני יודע, והצעו שמדובר בנחש לא ארסי, ואמר לי ת"ח אחד שא"כ למה לא חבר- ייקחנו מהנחש בעצמו.
אולם,לפי מה שהסבירו הת"ח כאן (ואשרי שכיוונתי לשאלת גדול"י- כמו שהובא כאן לעיל), נראה שמיושב (אם כי לומר שעטוף בבגד או בקופסא נראה לי דוחק- שאין זה דרך אחסון חמץ בזמנם וגם לא משמע כן הלשון)

רחמים כתב:

איש רגיל כתב:לנחש יש שיניים רגילות, בהם הוא תופס את מזונו, ובנוסף יש לו שיני ארס דרכם הוא מזריק את הארס לקרבן.
אין שום סיבה שהנחש יתפוס את מזונו עם שיני הארס שלו. כמדומני שהארס של הנחש מזיק גם לו עצמו [אא"כ הוא נמצא במקום המיועד לו מששת ימי בראשית כדי להכיש אחרים].

א. אין מצב שנחש מחזיק משהו בפיו בלא ששיני הארס שלו ננעצים בזה.

אתה בטוח? אין בזה חילוק בין סוגי הנחשים?

רחמים כתב:ב. הנחשים מחוסנים נגד הארס של עצמם והראיה שהם מכישים את טרפם ואח''כ אוכלים אותו עם הארס.

א. מודה בצדקתך.