פורום אוצר החכמה

רש"י בד"ה שני ימים כתב:ושני ימים טובים של ר''ה דוקא נקט דבזמן לחם הפנים לא היו שני ימים טובים של גליות.

ולכאורה היה צריך לומר שלא היה יו"ט שני של גליות לא בזמן לחם הפנים ולא במקום לחם הפנים.

בעניין רש"י זה (כי אם בנקודה אחרת) שהי' דו"ד מעניין בין הצל"ח לחת"ס. החת"ס מזכיר א"ז בחידושיו. הנקודה הייתה שצל"ח תמה על ל' רש"י 'בזמן לחם הפנים', הא גם עתה אין בירושלים אין יותר מב' י"ט של ר"ה. והחת"ס ענה לו שלכא' שלא בזמן לחה"פ הרי אם חכמי ישראל בבל לא הניחו כמותם באה"ק יעברו בבל וישלחו שליח לאה"ק. ולהכי נקט דווקא בזמן לחה"פ שאז - כביהמ"ק קיים - אי אפש' כי הרי המקום גורם שיהי' העיבור דווקא בביהמ"ק. ומסיים 'ונענע לי בראשו'. ויבואו הידענים ויתנו מ"מ ותיאור מדוייק יותר.

ואולי מזה יתורץ לדבריך.

תודה רבה להרב יגאל.
לקושיה זו בדיוק נתכוונתי דאין זה רק בזמן לחם הפנים, אלא שבמקום לחם הפנים אף פעם אין יו"ט שני של גליות.
ושאלתי את הידען הרב בר אילן :-) ואמר לי שהחתם סופר נמצא כאן בגמ' על המקום. וז"ל החת"ס: בי"ט של ר"ה. פרש"י ר"ה דוקא נקט דבזמן לחה"פ לא משכחת ב' י"ט של גליות עכ"ל. ובצל"ח תמה אטו בזה"ז מי איכא בירושלם ב' י"ט של גליות ילדות היתה בי והעזתי פני בהגאון ז"ל ואמרתי לו אלמה לא הרי מבואר סוף מס' ברכות דכשרוב חכמי ישראל בחו"ל ולא הניחו כמותן בא"י מעברין שנים וקובעים חדשים בחו"ל ואז שולחים שלוחים לא"י וכשלא יגיעו עושים ב' ימים וא"כ גם בא"י בשאר י"ט משכח"ל ב' י"ט אלא בזמן לחה"פ לא היה אפשר לעבר שנים בחו"ל דהמקום גורם וקמת ועלית אל המקום כתי' ושפיר פרש"י. ונענע לי ראשו.
עוד אמר לי הרב בר אילן בזה"ל: עי' חת"ס חי"ד ת' רנ"ב, ועי' ח"צ סי' קס"ז בהגהות הגרי"ש אבדק"ק לבוב שם שדבריו בישוב דברי רש"י זו דחוקים.
ושוב תודה להרב יגאל.

ואפשר להוסיףולתרץ גם שכוונת רש"י לאורחא דמילתא שבזה"ז (דהיינו בזמן רש"י) אין לחם הפנים וגם יש שני ימים טובים של גלויות לרוב רובו של עמ"י

בברכה המשולשת כתב:ואפשר להוסיףולתרץ גם שכוונת רש"י לאורחא דמילתא שבזה"ז (דהיינו בזמן רש"י) אין לחם הפנים וגם יש שני ימים טובים של גלויות לרוב רובו של עמ"י

איך יישוב כבודו נכנס בלשון רש"י 'דבזמן לחם הפנים לא היו שני ימים טובים של גליות'?

איש רגיל כתב:

בברכה המשולשת כתב:ואפשר להוסיףולתרץ גם שכוונת רש"י לאורחא דמילתא שבזה"ז (דהיינו בזמן רש"י) אין לחם הפנים וגם יש שני ימים טובים של גלויות לרוב רובו של עמ"י

איך יישוב כבודו נכנס בלשון רש"י 'דבזמן לחם הפנים לא היו שני ימים טובים של גליות'?

אורחא דמילתא- בזמן לחם הפנים לא היו להרבה מעמ"י שני ימים טובים של גלויות.

צר לי אך אני לא מצליח להבין. רש"י מבאר מדוע כשהגמ' מונה בכמה ימים לאפייתו לחם הפנים נאכל, מציינת רק את האפשרות של שני יו"ט של ר"ה, ואינה מציינת את האפשרות שני יו"ט של גליות. והתירוץ הראשון והפשוט שרש"י היה צריך לומר, הוא שבירושלים (היינו במקום לחם הפנים) אין עושים שני יו"ט של גליות. ובמקום זה רש"י אומר שבזמן לחם הפנים אין עושים שני יו"ט של גליות. ועל זה הקשתי [והראה הרב יגאל שכבר הקשה כן הצל"ח], וכי הנקודה היא בזמן לחם הפנים? הלא בירושלים אין בכלל שני יו"ט של גליות.
ולדברי כבודו, שרש"י נתכוון לומר שבזמן הזה אין שני יו"ט של גליות, מה זה עונה על השאלה מדוע נקטה הגמ' שני יו"ט של ר"ה ולא שני יו"ט של גליות?

אורחא דמילתא

איש רגיל כתב:ועי' ח"צ סי' קס"ז בהגהות הגרי"ש אבדק"ק לבוב שם שדבריו בישוב דברי רש"י זו דחוקים..

האם יש אפשרות למישהו להעלות דבריו כאן?

רש"י גם בסוכה (מב:) החליל. שמחת בית השואבה היו שמחים בחג לכבוד שאיבת ניסוך המים ומחללים בחלילים ובכנורות ואותו חליל אינו דוחה יום טוב הלכך פעמים שהוא חמשה ימים בחג כגון שלא חל יום טוב הראשון בשבת דכיון דלא דחי יום טוב וכל שכן שבת שבחולו של מועד פשו להו חמשה ופעמים שהוא ששה כגון שחל יום טוב ראשון בשבת דפשו להו ששה של חול המועד דבזמן מקדש אין עושין יום טוב שני:
אמנם שם לא כתב של גלויות כי מדובר על סוכות עצמו ולא סתם יו"ט שני באופן כללי, שם גם מוזכר כמן פעמים באותו הדף בזמן שבית המקדש היה קיים, ונראה שכאן גבי לחם הפנים דייקא נקט רש"י "זמן" ולא "מקום" ונקט גלויות, ידוע שבלחם הפנים היה מומחיות גדולה באפיתו וכנאמר בגמרא ביומא לח על בית גרמו שהיו מומחים באפיית לחם הפנים - אמרו להם חכמים מה ראיתם שלא ללמד אמרו להם יודעין היו של בית אבא שבית זה עתיד ליחרב שמא ילמוד אדם שאינו מהוגן וילך ויעבוד עבודת כוכבים, ולכן גבי לחפ הפנים כותב רש"י "בזמן" לא יכל להיות "גלויות", והשי"ת יזכינו לגאולה השלימה ולבנין ביהמ"ק אמן