פורום אוצר החכמה

רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחא ודנים בגמ' בטעמו של רב ששת, וכתבו בתוס' ממס' סופרים שהבכורות נהגו להתענות בע"פ עיי"ש.

אולי התענה רב ששת תענית בכורים?

שוב ראיתי ביפ"ע שבירושלמי איתא הכי על רבי ומשני "רבי בכור הוה"

ועי' בגליוני הש"ס להגרי"ע שהביא מהרוקח ענין תענית חתנים ביום חופתם לכאן וגם מחסידים הראשונים שהתענו על מצוה חביבה כמו לולב. וכתב ע"ז שהכוונה בפשיטות שהתענו ערב סוכות דאילו ביו"ט הרי אסור להתענות עכ"ל.
ולא הבנתי דבריו הרי מצות לולב מצוותה ביום ומאי אהני ליה תעניתא דעיו"ט?

מרן הגר"ש דבליצקי מביא את דברי הרקח הנ"ל להוכיח על איסור אכילה לפני קיום כל מצוה דאורייתא

מיללער כתב:רב ששת הוה יתיב בתעניתא כל מעלי יומא דפסחא ודנים בגמ' בטעמו של רב ששת, וכתבו בתוס' ממס' סופרים שהבכורות נהגו להתענות בע"פ עיי"ש.

אולי התענה רב ששת תענית בכורים?

בעיקרון תענית של אנשי מעשה בער"פ לא קשור כ"כ לתענית בכורים, אך מביאור הגר"א לשו"ע יש משמעות שאף אם לא היה ממש בכור, אך עכ"פ תעניתו הייתה מצד אותו עניין של תענית בכורים ואכמ"ל.

מיללער כתב:שוב ראיתי ביפ"ע שבירושלמי איתא הכי על רבי ומשני "רבי בכור הוה"

ועי' בגליוני הש"ס להגרי"ע שהביא מהרוקח ענין תענית חתנים ביום חופתם לכאן וגם מחסידים הראשונים שהתענו על מצוה חביבה כמו לולב. וכתב ע"ז שהכוונה בפשיטות שהתענו ערב סוכות דאילו ביו"ט הרי אסור להתענות עכ"ל.
ולא הבנתי דבריו הרי מצות לולב מצוותה ביום ומאי אהני ליה תעניתא דעיו"ט?

ראיתי בספר "שדי חמד" (חלק ו' מערכת ארבעה מינים סימן ג' אות כב) עיי"ש באריכות.
ומדבריו משמע שהבינו הפוסקים בכוונת הרוקח הנ"ל ביום טוב עצמו ולא בערב יו"ט.

תודה רבה על המראה מקום (לפנינו זה בחלק ה'):
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=21

זה פשוט שדברי הרוקח בפשטות סובבים על יו"ט עצמו, אבל נתקשה לו לר' יוסף ענגיל הרי אסור להתענות ביום טוב, ומשו"ז דחק להעמיד דברי הרוקח בעיו"ט, ואני בער ולא אדע, מה לו מצות לולב לתענית בערב סוכות ומצוה לישב.