שקלים ג': חיוב הכהנים בשקלים

[מיללער]

במתני' דף ג' ע"ב: אין ממשכנין את הכהנים מפני דרכי שלום אמר ר' יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשים מקרא זה לעצמן וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו (הם) היאך נאכלין.
והקרבן העדה פי בד"ה לעצמן : להנאתן, ולא היא דחייבין לשקול, אלא שעומר ושתי הלחם לוקחין משקלי ישראל לבדן:

בפשטות מדברי המשנה והגמ' ושאר המפרשים, לדברי ריב"ז הכהנים מחויבים לשקול כמו כל ישראל, ולא קשה מה שמנחת כהן צריכה להיות כליל, וכדברי הגמ' "זו לא נדבת יחיד היא ואינון מתיבין ליה כיון שנמסרה לצבור כמי שהוא נדבת צבור" וא"כ מה זה שפי' הקב"ע שהעומר ושתי הלחם לקחו משקלי ישראל לבדן? היינו שעשו מגבית מיוחדת?

[בברכה המשולשת]

הקרבן העדה מסביר בצורה דומה גם את המשך הסוגיא וגם את דעת ריב"ז, והוא על-פי דברי רש"י בסוגיא בבבלי

[מיללער]

הקרבן העדה מסביר בצורה דומה גם את המשך הסוגיא וגם את דעת ריב"ז, והוא על-פי דברי רש"י בסוגיא בבבלי

לא הבנתי, אז רש"י בבבלי (איפה) סובר שהעומר ושתי הלחם לקחו רק משקלי ישראל?

[בברכה המשולשת]

לא. רש"י סובר שהואיל והרוב זה משקלי ישראל זה לא נקרא מנחת כהנים. אבל העקרון של התייחסות לקרבן ציבור כקרבן שותפים מקורו ברש"י (וידוע שהאריך בזה הרוגוצ'בר ויש על זה תשובה גם בחלקת יעקב)