פורום אוצר החכמה

איתא בברכות (יא:) להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום. בשלמא מדת לילה ביום, כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך. אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה, אמר אביי, גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור.
וראיתי דבר פלא בשל"ה (מסכת פסחים מצה שמורה אות קסג) שהביא את הגמרא בשינוי וז"ל: אמרו רבותינו, צריך לכלול מדת יום בלילה ומדת לילה ביום, בברכות של קריאת שמע, דהיינו בשחרית - יוצר אור ובורא חושך, ובערבית - בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים [וכן כתב במסכת שבת תורה אור אות עב, ובמסכת חולין דרך חיים אות קנב].
וצ"ע מדוע שינה ממה שאמר אביי שבלילה מזכירים מדת יום ב'חושך מפני אור'.

אולי י"ל בדוחק שכוונתו על כל המשך הברכה

לא רק מדוע שינה, אלא היכן מוזכרת מידת יום ב"בחכמה פותח שערים"? הלא זה דבר כללי, ואילו הביאור בצורך להזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, כדי לשלול דעת המינים שמי שברא אור לא ברא חושך!

אפרקסתא דעניא כתב:לא רק מדוע שינה, אלא היכן מוזכרת מידת יום ב"בחכמה פותח שערים"?

בחכמה פותח שערים היינו זריחת השמש

אפרקסתא דעניא כתב:ואילו הביאור בצורך להזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום, כדי לשלול דעת המינים שמי שברא אור לא ברא חושך!

המשך דברי השל"ה:

מצאתי עוד מקור לגירסת השל"ה, והוא הרב שלום שזבי בספר חמדת ימים על התורה, פרשת ויקרא:

ארי במסתרים כתב:

אפרקסתא דעניא כתב:לא רק מדוע שינה, אלא היכן מוזכרת מידת יום ב"בחכמה פותח שערים"?

בחכמה פותח שערים היינו זריחת השמש

כן פירש הרוקח (עמוד תמד) 'בחכמה פותח שערים - שיכנס בהם החמה להאיר על הארץ'.

איש רגיל כתב:איתא בברכות (יא:) להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום. בשלמא מדת לילה ביום, כדאמרינן יוצר אור ובורא חשך. אלא מדת יום בלילה היכי משכחת לה, אמר אביי, גולל אור מפני חשך וחשך מפני אור.
וראיתי דבר פלא בשל"ה (מסכת פסחים מצה שמורה אות קסג) שהביא את הגמרא בשינוי וז"ל: אמרו רבותינו, צריך לכלול מדת יום בלילה ומדת לילה ביום, בברכות של קריאת שמע, דהיינו בשחרית - יוצר אור ובורא חושך, ובערבית - בדברו מעריב ערבים בחכמה פותח שערים [וכן כתב במסכת שבת תורה אור אות עב, ובמסכת חולין דרך חיים אות קנב].
וצ"ע מדוע שינה ממה שאמר אביי שבלילה מזכירים מדת יום ב'חושך מפני אור'.

לכאורה יש להקשות על אביי גופיה למה לא נקט הקדום בברכת מעריב ערבים 'בורא יום ולילה' ונקט המאוחר 'גולל אור מפני חושך'. ואולי נקט השל"ה הקדוש המוקדם ביותר בברכת מעריב ערבים שמזכיר מדת יום שהוא 'בחכמה פותח שערים', ובפרט לדבריו ז"ל (שמקורו הוא בפירוש רבינו יונה כאן) שהביאור בזה הוא להוציא מדברי האפיקורסים כנ"ל.

אולם, נראה מדברי אביי שיש כוונה עמוקה יותר מזה במה שנקט להזכיר 'מדת' יום בלילה ו'מדת' לילה ביום, ומדת היום הוא 'האור' ולהיפך מדת הלילה הוא 'החושך' ולכן מדויק, בשחרית אומרים יוצר אור ובורא חושך, ובערבית נקט אביי 'גולל אור מפני חושך' שאע"פ שהוא מאוחר בהברכה, אולם זהו הראשון שמזכיר 'מדת' היום.