פורום אוצר החכמה

בדף היומי של יום שישי יש הסיפור של הלל והשלג, אמנם מבואר שם שהיה רום שלש אמות שלג עליו!
מעניין שיש כל כך הרבה פעמים שייכות בין האירועים והדף.

לפי דבריך, נצטרך לפטור את תושבי גוש דן והדרום מללמוד 'דף היומי' ביום שישי...

עכ"פ בדיוק אתמול נתקלתי בדברי הגר"מ קליין זצ"ל שמביא ראיה ממעשה זה לדברי המרדכי (הו"ד ברמ"א חו"מ סי' רצב) שבמפקיד ספרים אצל ת"ח מותר לקרות ולהעתיק מהן, (וכתב הש"ך דהטעם משום דאיתא במדרש משלי עה"פ לא יבוזו לגנב כי יגנוב, שאין לבזות מי שגונב ד"ת ומעתיקן),
וזה לשונו (משנה הלכות ח"ה סי' קצד): "נראה לפענ"ד להביא ראיה מהלל הזקן שלא היה לו פרוטה ליכנס לבהמ"ד ועלה ע"ג ארובה ללמוד וכסהו השלג וכו', ולכאורה האיך עשה הלל כן כיון דמי שלא נתן פרוטה ליכנס לביה"מ לא התירו לו ליכנס, וא"כ הוה כמו שאסרו לאחרים שלא ישמעו כל שלא שלמו שכר הכנסה וא"כ האיך עבר, אבל לפי הנ"ל אתי שפיר, דבמקום ששייך ביטול תורה לא חיישינן ליה, וא"כ ראיה לדברי המרדכי הנ"ל".

לענ"ד אין הנידון דומה לראיה. התשלום בכניסה לבית המדרש לא היה על השיעור עצמו (שעליו אסור ליטול שכר, מה אני בחינם וכו') אלא על השירותים הנלוים - ספסלים, חימום וכו'.

מ.ל. כתב:לפי דבריך, נצטרך לפטור את תושבי גוש דן והדרום מללמוד 'דף היומי' ביום שישי...

הם מצטרפים לחגיגה על ידי שומע כעונה

ברזילי כתב:לענ"ד אין הנידון דומה לראיה. התשלום בכניסה לבית המדרש לא היה על השיעור עצמו (שעליו אסור ליטול שכר, מה אני בחינם וכו') אלא על השירותים הנלוים - ספסלים, חימום וכו'.

תלוי בב' פירושים של המהרש"א על הגמ', לחד פירושא התשלום היה עבור שכר שמירה ומשום שבתי כנסת שלהם היו בשדה, הוצרכו לשמירה. אמנם לפירוש ב' במהרש"א רצו למנוע מהאנשים שאינם תוכו כברו מהלהיכנס ולפיכך היה שומר, ולפי זה באמת רצו למנוע את הדברי תורה עצמם ממי שאינו תוכו כברו.

השלג עדיין לא ירד, והנסיון הוכיח שבחצי מהפעמים שהחזאים הבטיחו שלג ירד בקושי גשם.

הוא היה אומר כתב:

ברזילי כתב:לענ"ד אין הנידון דומה לראיה. התשלום בכניסה לבית המדרש לא היה על השיעור עצמו (שעליו אסור ליטול שכר, מה אני בחינם וכו') אלא על השירותים הנלוים - ספסלים, חימום וכו'.

תלוי בב' פירושים של המהרש"א על הגמ', לחד פירושא התשלום היה עבור שכר שמירה ומשום שבתי כנסת שלהם היו בשדה, הוצרכו לשמירה. אמנם לפירוש ב' במהרש"א רצו למנוע מהאנשים שאינם תוכו כברו מהלהיכנס ולפיכך היה שומר, ולפי זה באמת רצו למנוע את הדברי תורה עצמם ממי שאינו תוכו כברו.

גם אם סיבת השמירה היא כדי למנוע ממי שאין תוכו כברו להכנס, עדיין התשלום הוא על השומר ולא על הלימוד. וגם אם לא, אם הלל יודע בעצמו שתוכו כברו, א"כ אין סיבה שלא ישמע מהגג את השיעור.

ואגב, אעיר על השאלה המפורסמת איך יכול השומר לדעת מי אין תוכו כברו?

בברכה המשולשת כתב:ואגב, אעיר על השאלה המפורסמת איך יכול השומר לדעת מי אין תוכו כברו?

אני הבנתי שמי שאין תוכו כברו לא ישלם כסף עבור הלימוד כיון שאין לימוד התורה חשוב לו עד כדי כך.

חכם באשי כתב:השלג עדיין לא ירד, והנסיון הוכיח שבחצי מהפעמים שהחזאים הבטיחו שלג ירד בקושי גשם.

היום הוא מהמחצית האחר

איש רגיל כתב:

הוא היה אומר כתב:

ברזילי כתב:לענ"ד אין הנידון דומה לראיה. התשלום בכניסה לבית המדרש לא היה על השיעור עצמו (שעליו אסור ליטול שכר, מה אני בחינם וכו') אלא על השירותים הנלוים - ספסלים, חימום וכו'.

תלוי בב' פירושים של המהרש"א על הגמ', לחד פירושא התשלום היה עבור שכר שמירה ומשום שבתי כנסת שלהם היו בשדה, הוצרכו לשמירה. אמנם לפירוש ב' במהרש"א רצו למנוע מהאנשים שאינם תוכו כברו מהלהיכנס ולפיכך היה שומר, ולפי זה באמת רצו למנוע את הדברי תורה עצמם ממי שאינו תוכו כברו.

גם אם סיבת השמירה היא כדי למנוע ממי שאין תוכו כברו להכנס, עדיין התשלום הוא על השומר ולא על הלימוד. וגם אם לא, אם הלל יודע בעצמו שתוכו כברו, א"כ אין סיבה שלא ישמע מהגג את השיעור.

אם הלל הרויח חצי דינר, וחצי מזה הוא נתן לשומר, וחצי היה לפרנסת אנשי ביתו, וכל אחד נתן אותו סכום א"כ השומר הרויח הון עצום?

איש רגיל כתב:

בברכה המשולשת כתב:ואגב, אעיר על השאלה המפורסמת איך יכול השומר לדעת מי אין תוכו כברו?

אני הבנתי שמי שאין תוכו כברו לא ישלם כסף עבור הלימוד כיון שאין לימוד התורה חשוב לו עד כדי כך.

בחידושי הרי"מ על הסוגיא בברכות.

והסבר מהבית ישראל ז"ל. בספר בן פורת יוסף מבעל המעשה.

ופרי צדיק מצורע ז'.

קולמוס הסופר כתב:

איש רגיל כתב:

בברכה המשולשת כתב:ואגב, אעיר על השאלה המפורסמת איך יכול השומר לדעת מי אין תוכו כברו?

אני הבנתי שמי שאין תוכו כברו לא ישלם כסף עבור הלימוד כיון שאין לימוד התורה חשוב לו עד כדי כך.

בחידושי הרי"מ על הסוגיא בברכות.

חידושי הרים.JPG

והסבר מהבית ישראל ז"ל. בספר בן פורת יוסף מבעל המעשה.

בן פורת יוסף.JPG

ופרי צדיק מצורע ז'.

פרי צדיק.JPG

יישר כח.
ברוך שכיוונתי.

בברכה המשולשת כתב:ואגב, אעיר על השאלה המפורסמת איך יכול השומר לדעת מי אין תוכו כברו?

ראיתי במשנה הלכות ז' רי"ז בהאי לישנא: ואמרו שהיה אליהו שומר הפתח.

קולמוס הסופר כתב:

בברכה המשולשת כתב:ואגב, אעיר על השאלה המפורסמת איך יכול השומר לדעת מי אין תוכו כברו?

ראיתי במשנה הלכות ז' רי"ז בהאי לישנא: ואמרו שהיה אליהו שומר הפתח.

ומה אליהו זקוק לממון?

תודה רבה לכל הרבנים שהביאו את המקורות לתרץ את השאלה

הוא היה אומר כתב:אם הלל הרויח חצי דינר, וחצי מזה הוא נתן לשומר, וחצי היה לפרנסת אנשי ביתו, וכל אחד נתן אותו סכום א"כ השומר הרויח הון עצום?

מה עם הוצאות בית המדרש?

חימום (הסקה), מים, שתיה וכו'?! (וכדכתב ר' ברזילי לעיל).

הוא היה אומר כתב:בדף היומי של יום שישי יש הסיפור של הלל והשלג, אמנם מבואר שם שהיה רום שלש אמות שלג עליו!
מעניין שיש כל כך הרבה פעמים שייכות בין האירועים והדף.

ליתר דיוק לשון הגמרא הוא אותו היום ערב שבת היה ותקופת טבת וירד עליו שלג!

אך כמובן שכ"ז בגדר מילתא דבדיחותא.

ב'מתיבתא' הובא בהערת שוליים תוספת, וז"ל: "הגמרא הביאה שני זמנים בהם דרך הקור להתגבר. עיון יעקב (ד"ה ואותו). והוסיף, שיש שנתנו סימן על כך שבערב שבת הקור מתגבר, מלשון הכתוב (במדבר כד יז) "וקרקר כל בני שת", כלומר, ביום השישי [-שת] הקור מתגבר [-קר קר]".