סוכה כ"ב: סוכה ע"ג האילן כשרה ואין עולין לה ביו"ט
פורסם: ד' פברואר 26, 2014 5:55 pm
מתני': העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה ועולין לה ביום טוב בראש האילן או על גבי גמל כשרה ואין עולין לה בי"ט. ופירש"י בראש האילן. תיקן מושבו בראשו ועשה שם מחיצות וסכך: כשרה. לחולו של מועד ואף ביום טוב אם עבר ועלה לה יצא ידי חובתו: ואין עולין לה ביום טוב. דגזור בה רבנן דאין עולין באילן ואין משתמשין בו שמא יתלוש:
על מה שכתב רש"י שגם ביו"ט אם עלה ונכנס להסוכה שע"ג האילן אף שעבר על איסור חז"ל של אין עולין באילן יצא יד"ח ציין המצפ"א לדברי הגמ' במס' פסחים דף ל"ה ע"ב שאין יוצאין במצה של טבל אף שטבול רק מדרבנן כגון שגדל בעצוץ שאינו נקוב ופירש"י שם בטעם הדבר דהוי ליה מצוה הבאה בעבירה, ולכאורה צ"ע לפי"ז למה פה בסוכה יצא אף שעבר איסור דרבנן.
ועיי"ש בפסחים בהגהות גליון מהרש"א שציין לדברי הגמ' להלן במס' סוכה בדף ל"ג ע"ב שאין ממעטין ענבי ההדס ביו"ט והוא איסורא מדרבנן, ומשמע שאם עבר ומיעוט יוצא בה יד"ח, וגם שם לא אמרינן דהוה מצוה הבאה בעבירה.
והגרעק"א בגליון הש"ס שם בפסחים ציין לדברי התוס' בסוף פסחים דף קי"ד ע"ב ד"ה אכלן דמאי שכתבו ז"ל שזה שהחכמים גזרו אף בטבל מדרבנן שלא יצא ידי חובת מצה הוא רק משום שטבל דאורייתא יש לימוד מפורש שאין יוצאים בה יד"ח מלא עיי"ש ולפי דבריהם נשמע שמצוה דאורייתא הבאה בעבירה דרבנן לית בה ליתא דמהב"ע רק לעינן מצה הוא גזירה עצמאי שלא יבא לאכול מצה הטבול מדאורייתא.
אבל מדברי רש"י שם קשה שנראה שזה הדין הכללי של מצוה הבאה בעבירה.
(ובאמת היינו יכולין לתרץ שעפ"י דברי המנ"ח הידועים שבסוכה לא שייך הפסול של מהב"ע אבל עדיין קשה קושית קליון מהרש"א מהא דאין ממעטין ביו"ט הגם ששם אפשר לידחק שאם מיעוט לא יצא יד"ח ודו"ק)
על מה שכתב רש"י שגם ביו"ט אם עלה ונכנס להסוכה שע"ג האילן אף שעבר על איסור חז"ל של אין עולין באילן יצא יד"ח ציין המצפ"א לדברי הגמ' במס' פסחים דף ל"ה ע"ב שאין יוצאין במצה של טבל אף שטבול רק מדרבנן כגון שגדל בעצוץ שאינו נקוב ופירש"י שם בטעם הדבר דהוי ליה מצוה הבאה בעבירה, ולכאורה צ"ע לפי"ז למה פה בסוכה יצא אף שעבר איסור דרבנן.
ועיי"ש בפסחים בהגהות גליון מהרש"א שציין לדברי הגמ' להלן במס' סוכה בדף ל"ג ע"ב שאין ממעטין ענבי ההדס ביו"ט והוא איסורא מדרבנן, ומשמע שאם עבר ומיעוט יוצא בה יד"ח, וגם שם לא אמרינן דהוה מצוה הבאה בעבירה.
והגרעק"א בגליון הש"ס שם בפסחים ציין לדברי התוס' בסוף פסחים דף קי"ד ע"ב ד"ה אכלן דמאי שכתבו ז"ל שזה שהחכמים גזרו אף בטבל מדרבנן שלא יצא ידי חובת מצה הוא רק משום שטבל דאורייתא יש לימוד מפורש שאין יוצאים בה יד"ח מלא עיי"ש ולפי דבריהם נשמע שמצוה דאורייתא הבאה בעבירה דרבנן לית בה ליתא דמהב"ע רק לעינן מצה הוא גזירה עצמאי שלא יבא לאכול מצה הטבול מדאורייתא.
אבל מדברי רש"י שם קשה שנראה שזה הדין הכללי של מצוה הבאה בעבירה.
(ובאמת היינו יכולין לתרץ שעפ"י דברי המנ"ח הידועים שבסוכה לא שייך הפסול של מהב"ע אבל עדיין קשה קושית קליון מהרש"א מהא דאין ממעטין ביו"ט הגם ששם אפשר לידחק שאם מיעוט לא יצא יד"ח ודו"ק)