פורום אוצר החכמה

מיללער כתב:בדף היומי של היום סוכה ל"ב יש דבר נפלא בענין זה בהגהות המהר"צ חיות, לתרץ קושית התוס' בדף ל"א ע"ב למה הדס שנאגד לא מיקרי שינוי מעשה כי "שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי" הלא מדרבנן נקרא שינוי והקנין מדרבנן יהנה לדאוריתא לצאת בה יד"ח ולמה זה שונה מדין דלהלן בדף ל"ב גזל עצים וסכך בהן שיוצא משום תקנת מריש שהוא ג"כ תקנת חז"ל ומהני לדאוריתא.

ותירץ המהרצ"ח שדין קנין מדרבנן מהני לדאוריתא הוא מטעם הפקר בי"ד הפקר, ואה"נ לחז"ל יש כח בידם להפקיר אבל לא עשו את שאינו זוכה כזוכה, ומשו"ה לגבי סוכה ששם רק פסול גזולה, מהני ההפקר בי"ד והקנין מדרבנן להפקיע ממנו שם סוכה גזולה, אבל לגבי לולב ששם נפסל גם שאולה, לזה לא מהני התקנה והקנין מדרבנן להפך את הדבר הנגזל להיות "שלו". עכת"ד

ונזכרתי שיש בזה דיון בהאחרונים אם הפקר בי"ד גם עושהו שלו, ויש שרצו לומר שזה תלוי בהלימוד במס' גיטין ל"ו ב' לדין של הפקר בי"ד הפקר היינו ששם יש מ"ד שהלימוד הוא מ"יחרם כל רכושו" וזה רק מורה על הפקר ולא על קנין, אבל הלימוד של "אלו הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן" ושם המדובר שלא רק שהפקירו נכסי איש פרטי אלא שהוציאו מזה ונתנו לזה ודו"ק.

אשמח לקבל מקור לזה החילוק