פורום אוצר החכמה

דך כ"ח ע"ב

ס"ד אמינא תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו וכו'. וצריך להבין מהיכא תיתי שמשום כך אשה עצמה תהא חייבת בסוכה, מקסימום האשה יכול להוות עבור האיש "מכשירי מצווה" בכדי שהוא יוכל לקיים מצוות סוכה, אולם מה"ת שאשה עצמה תהא חייבת?

יש לבדוק ולהשוות מה הדין אצל פו"ר האם האשה רק מכשירי מצווה או שהיא עצמה חייבת שהרי לא יתכן בלעדיה.

האשה פטורה מפו"ר להלכה

אאל"ט כותב הרמב"ם שבמידה וטרם קיים פוו"ר אין האשה יכולה למחול על עונתה. - וגם אם כדבריך שאין היא מחוייבת הטעם הוא שיכול לקיים פו"ר לאו דווקא עמה, אך במקרה, שרק עמה יוכל לקיים את המצווה יתכן שהאשה תהא חייבת.

האו"ש מסביר שהאשה אינה חייבת אף פעם.
למיטב זכרוני גם בשו"ע מבואר שהאשה אינה חייבת אף פעם מצד עצמה (אלא שהבעל חייב ולכן אם ח"ו לא ילדה לו כופין שיגרשנה כדי שיקיים הוא מצוות פו"ר)

ז"ל שו"ת מהר"ם חלאוה סי' טז:

ואעג"ב דאשכחן פרק הישן סד"א תשבו כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו וכו', התם הכי קאמר סד"א שיהו הנשים חייבות בסוכה מדכתיב תשבו דמשמע כעין תדורו, והאשה גם היא שייכא בכלל הדירה, הילכך כי כתב קרא תשבו אף נשים במשמע, ומהתם שמעינן דדירת איש בלא אשתו שמה דירה, דאי לא תימא הכי אדקאמר אביי דאי לאו הלכתא אמינא דלחייבו נשים, מדכתיב תשבו כעין תדורו אדרבה הוה ליה לאביי למימר דאי לא הלכתא דפטר נשי מסוכה ה"א דלא לחייבו גברי דאית להו נשי בסוכה, אלא בהדי נשי מדכתיב תשבו כעין תדורו ודירת איש בלא אשה לא שמה דירה, אלא ודאי משמע דפשיטא דדירת איש בלא אשה שמה דירה. מיהו, כיון דכתיב תשבו אמר דסד"א כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו שאף היא שייכא בכלל הדירה אף ישיבת הסוכה איש ואשתו שתתחייב היא בסוכה, [אבל מ"מ דירה וישיבה מקרו בגברא בלחוד ואעג"ב דליתיה לאיתיתי' בהדיה] וכדאשכחן בבריתא הנודר מיושבי העיר כל ששהה שם שלשים יום אסור ליהנות ממנו, והתם ששהה בלא אשה משמע, וכדאשכחן פרק חלק דדאיק מינה לחמרת וגמלת שאין דרכן להוליך נשותיהן עמהן, ואף פשטה דברייתא הכי משמע דאמר סתם כל ששהה שם שלשים יום, ומשמע אפי' בלא אשה וישיבה ודירה חד הוא, אלמא דמשמע דדירה בלא אשתו שמה דירה.

יצג כתב:ז"ל שו"ת מהר"ם חלאוה סי' טז:

ואעג"ב דאשכחן פרק הישן סד"א תשבו כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו וכו', התם הכי קאמר סד"א שיהו הנשים חייבות בסוכה מדכתיב תשבו דמשמע כעין תדורו, והאשה גם היא שייכא בכלל הדירה, הילכך כי כתב קרא תשבו אף נשים במשמע, ומהתם שמעינן דדירת איש בלא אשתו שמה דירה, דאי לא תימא הכי אדקאמר אביי דאי לאו הלכתא .

הרב יצג עדיין קושיא במקומה עומדת - אכן צריך כעין תדורו ובדירה נמצאת גם אשתו אך כל זה מועיל לנו אלא כדי לחייב אותו אך היא שאינה חייבת בתשבו גם אינה חייבת בתדורו ומדוע סד"א לחייב נשים בסוכה.

מהר"ם חלאוה מפרש שמלשון הכתוב משמע שחייבת מצד עצמה, דבכלל לשון תשבו אף נשים.

לא ברור בכלל הדיון כאן. הגמרא מתכוונת ללימוד מהפסוקים, היינו שהייתי חושב שאע"פ שפטורה מכל מצ"ע שהזמן גרמא יש כאן לימוד מיוחד שחייבת (כמו שיש לימוד מיוחד על מצה ליל פסח) והצורה שהתורה לימדה אותנו את החיוב הוא ע"י שכתבה תשבו והיינו כעין תדורו דהיינו שהדרך שידורו איש ואשה יחדיו וזה מלמד אותי שכוונת התורה לחייב נשים בסוכה, זו היתה ההו"א. זה פשוט וברור בגמרא.

השאלה היא לא מה הפשט בגמ' אלא מהיכי תיתי לגמ' להוכיח מכאן שאשה חייבת, והרי תשבו אמרה תורה לאיש והוא מצווה על כעין תדורו ואין כל ראיה שאשה חייבת.
דרך משל. ניתן לפרש שהתורה אמרה תשבו כעין תדורו וכל עציץ שיש לך בסלון עליך להכניס לסוכה באופן זה פשוט הוא שאין אנו מחייבים את העציץ בסוכה הוא הדין כאן. התורה אמרה כעין תדורו שהאשה ולצורך העניין העציץ צריך להיות בסוכה.

רוצה ללמוד כתב:דך כ"ח ע"ב

ס"ד אמינא תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו וכו'. וצריך להבין מהיכא תיתי שמשום כך אשה עצמה תהא חייבת בסוכה, מקסימום האשה יכול להוות עבור האיש "מכשירי מצווה" בכדי שהוא יוכל לקיים מצוות סוכה, אולם מה"ת שאשה עצמה תהא חייבת?

והנראה שענין הזמן גרמא הוא פטור
אבל כל שבלא"ה תצטרך לשבת אין טעם לפוטרה
עוד יש לומר
לפי"מ שראיתי מתפלסף א' שכתב בטעם פטור זמן גרמא, היכן שאין טעם המצוה שייך כלפי כל יהודי בפנ"ע, אלא הענין הוא שכלל ישראל יהיו לבושים ציצית ויושבים בסוכה, ובזה סגי שעיקר העם מקיים המצוה דהיינו הגברים, מעתה אם קיי"ל שצורת דירה היא עם האשה גם נשים יתחייבו במצוה

לומד_בישיבה כתב:השאלה היא לא מה הפשט בגמ' אלא מהיכי תיתי לגמ' להוכיח מכאן שאשה חייבת, והרי תשבו אמרה תורה לאיש והוא מצווה על כעין תדורו ואין כל ראיה שאשה חייבת.
דרך משל. ניתן לפרש שהתורה אמרה תשבו כעין תדורו וכל עציץ שיש לך בסלון עליך להכניס לסוכה באופן זה פשוט הוא שאין אנו מחייבים את העציץ בסוכה הוא הדין כאן. התורה אמרה כעין תדורו שהאשה ולצורך העניין העציץ צריך להיות בסוכה.

מה הקשר? זה דרכי הלימוד שאם התורה מגלה לנו שכל שהוא בבל תאכל חמץ הרי הוא בקום אכול מצה אז נשים בכלל, ואם התורה מגלה לנו שנשים צריכות להיות בסוכה ע"כ שכוונתה ללמדנו שנשים חייבות בזה (כך הייתי אומר זה לא נשאר למסקנא), ונשים אינן עציצים אלא חייבות בכל התורה כולה מלבד מה שהתורה פטרתן, וממילא פסוקי התורה כוללים בתוכם הוראות לנשים ג"כ.

אוצר החכמה כתב:

לומד_בישיבה כתב:השאלה היא לא מה הפשט בגמ' אלא מהיכי תיתי לגמ' להוכיח מכאן שאשה חייבת, והרי תשבו אמרה תורה לאיש והוא מצווה על כעין תדורו ואין כל ראיה שאשה חייבת.
דרך משל. ניתן לפרש שהתורה אמרה תשבו כעין תדורו וכל עציץ שיש לך בסלון עליך להכניס לסוכה באופן זה פשוט הוא שאין אנו מחייבים את העציץ בסוכה הוא הדין כאן. התורה אמרה כעין תדורו שהאשה ולצורך העניין העציץ צריך להיות בסוכה.

מה הקשר? זה דרכי הלימוד שאם התורה מגלה לנו שכל שהוא בבל תאכל חמץ הרי הוא בקום אכול מצה אז נשים בכלל, ואם התורה מגלה לנו שנשים צריכות להיות בסוכה ע"כ שכוונתה ללמדנו שנשים חייבות בזה (כך הייתי אומר זה לא נשאר למסקנא), ונשים אינן עציצים אלא חייבות בכל התורה כולה מלבד מה שהתורה פטרתן, וממילא פסוקי התורה כוללים בתוכם הוראות לנשים ג"כ.

דברי הרב אוצה"ח פשוטין וברורין, ולית דין צריך בושש

מיללער כתב:דברי הרב אוצה"ח פשוטין וברורין, ולית דין צריך בושש

לא כ"כ זכיתי להבין מה כ"כ נהיר לך בדברי אוצה"ח עד שלית דין צריך בשש!?, הרי התורה כלל אינה מדברת על האשה, ואסביר, באכילת מצה למשל גילתה לנו התורה ע"י הקש שכל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בכלל אכילת מצה, וע"כ מוכח שרצון התורה שנשים גם הם יחוייבו באכילת מצה, משא"כ בענינינו, התורה התייחסה לאופן שבו היא רוצה שהמחוייבים בדבר יעשו את המצווה, היינו כפי שלר"א נדרש מלימוד זה (תשבו כעין תדורו) שצריך לאכול 14 סעודות בסוכה, וכשם שלחכמים נלמד מכאן ההיפך שאין חיוב אלא "כביתו, מה ביתו דאי בעי אכיל וכו'", היינו שבמילת תשבו מלמדת התורה האיך הוא קיום מצוות ישיבה בסוכה, כן היה נלמד לפי ההו"א של הגמ' שזאת צורת קיום המצווה של אלו המחוייבים בדבר, לשבת בסוכה איש ואשתו כפי שדרים כל ימות השנה אולם מה"ת לומר שדרשה זו תתייחס למי שכלל אינו חייב בסוכה ויושת חיוב על האשה, הרי עליה כלל אין התורה מדברת ואין כל ריבוי בפסוק זה לחייב נשים אלא רק ללמד את צורת קיום המצווה.

אולי זה יבהיר את העניין יותר

יש שני ענייני ידיעה, לימודים וסברות. אם הפשט בגמרא הוא שזה סברא, כלומר שכיוון שהתורה מחייבת את האיש לדור עם אשתו, אם כן ע"כ שנשים חייבות מצד הסברא. אז אני מבין את השאלה. אולי כוונת התורה רק להגדיר חיוב באיש באיזה אופן צריך לגור. ואם אין לו אשה או שאשתו לו עמו אז או שאינו מקיים את הדין כראוי או פטור לגמרי (הגמרא בריש ערכין וסברת הרמ"א ליישב המנהג)

אבל אם הפשט בגמרא הוא שהגמרא סברה שזה לימוד. היינו שזה שהתורה כתבה תשבו הוא סוג של ריבוי, שהתורה באמירה הזאת שממנה משמע שנשים נמצאות בסוכה ריבתה נשים. אם כן כמו כל הריבויים אין לדון האם האיש יכול להסתדר לבד או שהחיוב עליו או שמחוייבת לעזור לו, כי זה סוג של ריבוי כמו שאם יש ריבוי ממילה אנחנו לא דנין על פירוש המילה אלא על העובדה שזה מרבה.

כמובן שאפשר להתחיל לשאול אם זה ריבוי האם הפסוק מיותר או למה הוא נצרך, אבל הגמרא לא נכנסה לדיון איך ההו"א הזאת תיישב את כל הקושיות

אוצר החכמה כתב:אולי זה יבהיר את העניין יותר

אכן, דבריך ברור מללו, יישר כח