נותנין כלי תחת הדלף

[רוצה ללמוד]

ביצה לו. בדיון הגמ' בדברי ר' יצחק ד"אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל" שואלת הגמ' ממתני' דנותנין כלי תחת הדלף ומתרצת הגמ' - בדלף הראוי.
בפרק כירה (מג.) שואלת הגמ' ממשנה זו על רב חסדא שס"ל כר' יצחק שאין כלי ניטל וכו' וסובר שלצורך הצלה מצוייה התירו, ושם מיישבת הגמ' "בבתי חדתי דשכיחי דפקעי", דהיינו שהשאלה הייתה איך מותר לקחת כלי לצורך הבית והתשובה שהתירו לצורך הצלת הבית שהוא דבר שכיח, ובהמשך הגמ' שם כשהגמ' שואלת על הפשט של ר' יוסף בדברי רב חסדא שהוא מטעם ד"אסור לבטל כלי מהיכנו" והגמ' שואלת ממשנה זו שנותנין כלי תחת הדלף, שם מיישבת הגמ' שמדובר בדלף הראוי.
וא"כ: א כשהשאלה היא דמשנה זו סותרת הכלל שאסור לבטל כלי מהיכנו התירוץ המתאים הוא "דלף הראוי" ב כשהשאלה היא על זה שאין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל התשובה המתאימה היא ב"בתי חדתי" או כסיום הגמ' שם "בצריך למקומו"
ואילו כאן שואלת הגמ' שאלה ב' ומיישבת בתירוץ שמתאים על שאלה א'

אתמהה

[מה שנכון נכון]

דלף הראוי הוא תירוץ טוב על שתי השאלות.
וראה תוספות בשבת מג. ד"ה ושני דהומ"ל הכי. [ובשאר ראשונים שם].

[תורה תמימה]

ישנם שתי תשובות על השאלה כיצד נטלטל כלי לקבל דלף לפי שיטת רבי יצחק, האחת כי הטלטול הוא לא לצורך המים שאינם ראויים אלא לצורך הבית. והשני אכן מטלטלין את הכלי לצורך המים אך הם ראויים לשתיה ואם כן הם דבר המיטלטל. ותיתי לי שכוונתי לדעת האיש הנכון מזכה הרבים שאחר כתבי ראיתי שהקדימני בשעה קלה ואמרתי יהי חלקי גם עם מזכי הרבים ופטפוטיא דאורייתא לא יזוזו ממקומם

[מיללער]

האם יש מי שמבאר שאם איירו ב'דלף הראוי' א"כ מה החידוש בזה שנותנין כלי תחת הדלף?

ואם בנתינת מים תחת הדלף איירינן, אעיר עוד שלהלן בעמוד ב' בדברי הגמ':

ונותנין כלי תחת הדלף בשבת: תנא אם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע בי רחיא דאביי דלוף אתא לקמיה דרבה אמר ליה זיל עייליה לפוריך להתם דלהוי כגרף של רעי ואפקיה יתיב אביי וקא קשיא ליה וכי עושין גרף של רעי לכתחלה אדהכי נפל בי רחיא דאביי אמר תיתי לי דעברי אדמר

ופירש"י: שופך. לחוץ. לכאורה מבאור בדברי רש"י משמע שהגמ' מיירי אפי' בדלף שאינו ראוי, וא"כ זה הדין של "שופך ושונה" מטעם גרף של רעי נגעי בה או שזה נכלל בכלל ההיתר של "נותנין מים תחת הדלף"?
ובעובדא דאביי פירש"י וז"ל: בי רחיא דאביי דלוף. הדלף היה נופל על הרחים שלו והיו עשוין בטיט ונמוחים מפני הגשמים ולא היה מספיק לכלים הצריכים לתת תחת הדלף:
היינו שהניח כלי תחת הדלף כהיתר המשנה ונסתפק אם מותר לו לשופכן, והא דלא מיפשיט ליה מהברייתא דלעיל "שופך ושונה" משום דקסבר שהוא מדין גרף של רעי והכא הרי הדלף היה דולף "בבי רחיא" מקום שגרף של רעי אינו מפריעו אלא אם עייל פוריה לשם כעצתו של רבה וע"ז היה הדיון אם עושין גרף של רעי לכתחלה, אבל קשה לומר שנותנין כלי תחת הדלף בתחלה מפני טינוף הבית ואם נתמלא יהא אסור לשופכו אם לא משום כרף של רעי, למה לא יהא זה נכלל בההיתר של נותנין כלי תחת הדלף?

ובטור ב"י ושו"ע הל' שבת סי' של"ח ס"ח יש דיון ארוך בזה בפשט דברי הגמ', ולא באתי רק להעיר