דוק שבעין
פורסם: ב' מאי 05, 2014 1:49 pm
ביצה כז. בדוקין שבעין כ"ע לא פליגי, וברש"י ד"ה בדוקין, - אם מום זה דוק שבעין. דהיינו שהמום עצמו הוא הדוק שעל העין, ובגיטין נו. לחד מ"ד עשה בר קמצא את המום ב"דוקין שבעין", וקצת תמוה הרי לא שייך "לעשות" מום זה אלא זה מום הנעשה בידי שמים שגדל קרום על העין