פורום אוצר החכמה

לפי המדידות של נאסה הזמן בין מולד למולד תואם את דברי חז"ל להפליא, בשינוי של אלפית השנייה, אמנם לגבי שנת החמה לדעתם אין זה נכון לזמנינו אנו, ולדבריהם גם שיטת רב אדא אינה מדויקת - על פי החישובים שלהם שנת החמה מתקצרת והולכת - ולפי ממצאיהם, יש כבר הפרש של מעל שבע ימים מאז שנתקן הלוח על ידי ר' הלל נשיאה בשנת דקי"ט וכאן נשאלת השאלה איך אנו משתמשים עם שיטת רב אדא לקבוע את הלוח גם בזמנינו אנו.

איני מבין את השאלה האם לעניין עיבור אין את הדין של אתם אפילו שוגגים? אם יש וזה הפשטות אז חל החשבון של הלל אפילו שיש קצת סטייה.

א. מי דיבר על שוגגים חלילה לנו לומר שהלל שגה.
ב. מדוע שלא נתאים את הלוח לפי התקופות של סוכנות החלל של נאסה.

משך החודש הסינודי הממוצע (כיום) קצר מאי"ב תשצ"ג בכחצי שניה, ולא כמ"ש.
בנוסף, משך החודש הולך ומתארך, כך שלפני כאלפיים שנה הפער היה גדול יותר (כחמש שישיות השניה).

לענין השינוי הנצרך בלוח כדי להתאימו לשנת החמה כבר כתבו רבים. עוד לפני הדיון ההלכתי על סמכות, במצב הקיים קשה לראות כיצד ניתן לגבש הסכמה רחבה על שינוי כזה, ולא נותר אלא להסתמך על אתם אפילו וכו'

האם מישהו ניסה והעלה את הרעיון לשנות את הלוח - מעולם לא שמעתי על כך.

הוזכרה כאן סברת אפילו שוגגים אפילו מזידין למעלה -
משום מה מונח אצלי שחידוש זה שייך רק כשיש קידוש החודש על פי ראיה בידי בית דין, ולא כשקביעות החדשים מסתמכת על מדידות וחישובים כפי שעשה הלל נשיאה, שאז לכאורה אם יש טעות בחישוב יש לחשב כראוי.
הלא כן?

ב"ד קובעין את החודש אע"פ שאין עדים (מאיימים על העדים) משום שיקולים שונים כגון מתיא וירקיא. דהיינו שאין זה תלוי בזה שקיבלו עדים שהטעו אותם אלא מותר להם לקבוע לפי שיקול דעתם, וזה נקרא מזידים, ואם זה מותר מה זה משנה מה החישוב הבסיסי?

העלאת הבעיה, ונסיונות להציע (תיאורטית) שינויים קלים בלוח שיפתרו אותה, הם ענין עתיק. אחד הראשונים שעסק בזה הוא חז"ס, וכן כתב על כך א"ה פרנקל (דודו של פרופ' פרנקל ממקימי פרוייקט השו"ת שהוא סביו של נפתלי פרנקל ד' ישמרהו ויצילהו)

ראו למשל כאן: http://www.biu.ac.il/jh/parasha/shlach/leving.html

ב. מדוע שלא נתאים את הלוח לפי התקופות של סוכנות החלל של נאסה.

איך תתאים את הלוח? לא בעינן סמוכין?

אוצה"ח,
אבל ברור שסוף-כל-סוף קידוש החודש נעשה מכח בית דין שייפתה התורה את כחם לזה, והוסיפה ואמרה שאפילו אם קידושם אינו כדין - מחמת הוראת טעות או זדון - עדיין מסור הדבר לידיהם.
מה שאין כן כשלא נתקדש החודש מכח בית דין כלל, לכאורה הלך חידוש זה ולא שב ואין לנו אלא לסמוך על חישובי הלל נשיאה וחכמי התכונה.

ברזילי,
תוכל להעלות את הדברים לטובת החסומים?

(באופן תיאורטי בלבד, כמובן) אפשר לחשוב שאם תהיה הסכמת כל חכמי ישראל שבא"י זה יועיל לשיטת הרמב"ם

אוצה"ח,
אבל ברור שסוף-כל-סוף קידוש החודש נעשה מכח בית דין שייפתה התורה את כחם לזה, והוסיפה ואמרה שאפילו אם קידושם אינו כדין - מחמת הוראת טעות או זדון - עדיין מסור הדבר לידיהם.
מה שאין כן כשלא נתקדש החודש מכח בית דין כלל, לכאורה הלך חידוש זה ולא שב ואין לנו אלא לסמוך על חישובי הלל נשיאה וחכמי התכונה.

לא הבנתי מה כתבת הלל נשיאה היה לו ב"ד והוא קידש את החדשים לעתיד כך השיטה הפשוטה.

אוצר החכמה כתב:

ב. מדוע שלא נתאים את הלוח לפי התקופות של סוכנות החלל של נאסה.

איך תתאים את הלוח? לא בעינן סמוכין?

באמת שאני במבוכה - באופן תאורטי ברבבות השנים נמצא את עצמינו חוגגים את חג הפסח בקיץ ולא באביב.

איש.dot כתב:תוכל להעלות את הדברים לטובת החסומים?

לוינגר כתב על זה קונטרס שלם, שנמצא כאן: http://www.daat.co.il/daat/vl/tohen.asp?id=162 ולא אוכל להעתיקו (לדעתו, אין צורך בשינוי הלוח למרות הסחיפה של פסח לכיוון הקיץ, אבל ניתן ללמוד משם את הנושא בכללותו)

ביקשתי למישהו לשאול את מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א והשיב לו שכבר עמד על כך החזו"א אך איני מוצא היכן עמד על כך החזו"א.

עתה הוא השיב לו החזו"א או"ח סימן קלח סק"ד.

חזו"א או"ח קלח,ד

חזון איש אורח חיים, מועד הלכות ראש השנה - סימן קלח אות ד ד"ה ודע דתקופת שמואל
ממש והיתה החכמה גנוזה אצל חכמים, והיינו שכתב המפרש דתקופת שמואל בפרהסיא ושל ר"א בצנעא, ואין מסורה בטוחה בתקופת ר"א אבל אנו בטוחים על תקופה שני' שהיתה מסורה ביד החכמים ואפשר שנשתמרה בידינו במה שמתייחס לתקופת ר"א, וכתבו שאיננה מתאימה עם המופתים בזמנינו, אבל היתה מבטחת את חיקור העדים בזמן שהיה קדוש החדש, ולע"ל החכמים יתקנו ויחקרו את העדים לפי הדקדוק.

לצערי לא השכלתי להבינו מדוע שלא נשנה את הלוחות לפי הסוכנות של נאסא.

באמת שאני במבוכה - באופן תאורטי ברבבות השנים נמצא את עצמינו חוגגים את חג הפסח בקיץ ולא באביב.

משיח צדקנו יקדים את רבבותיך.

ברזילי כתב:משך החודש הסינודי הממוצע (כיום) קצר מאי"ב תשצ"ג בכחצי שניה, ולא כמ"ש.
בנוסף, משך החודש הולך ומתארך, כך שלפני כאלפיים שנה הפער היה גדול יותר (כחמש שישיות השניה).

למען הבהרת הדברים.
כל חלק הוא 3 שניות ושליש כך שכ"ט י"ב תשצ"ג מדויק לחלוטין ברמת החלקים והעיגול כלפי מעלה אף לפני אלפיים שנה היה של פחות משליש חלק (לעולם א"א לדייק לגמרי) למותר לציין שהצטרפות ההפרש (כשלוש ארבע חלקים בשנה בעבר ופחות משני חלקים היום) אינה משמעותית.

אוצר החכמה כתב:

באמת שאני במבוכה - באופן תאורטי ברבבות השנים נמצא את עצמינו חוגגים את חג הפסח בקיץ ולא באביב.

משיח צדקנו יקדים את רבבותיך.

הצדק עם כבודו.
א. אבקש רק להוסיף שמה שכבודו כתב שצריך סמוכין עיין רמב"ם סנהדרין פ"ד הי"א שגם בזה"ז שאין סנהדרין, אם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויכולים גם לסמוך לאחרים. – אכן יש מפרשים שכוונת הרמב"ם רק לגבי קנס.
ב. יש עוד ג' הלכות שנקבעו על פי חשבון התקופה של רב שמואל ורב אדא – אך אין זה קשיא כל כך, ומלכתחילה לא הטריד אותי השאלה. - בסה"כ רציתי לשמוע דעת החכמים כאן ותו לא.
ג. טעות יצא מידי שכתבתי ברבבות השנים וביקשתי לכתוב ברבות השנים - וברבות השנים אין הכוונה לרבבה - 10,000 ואילו הכוונה לרבבה דברי בטלים ומבוטלים - חלילה לומר כן. - וצר לי שנתפסתי על המלה ברבבות השנים.

לפני כעשרים שנה אמר לי מע"כ ידידי הרב שי וואלטר שליט"א שיש פתרון פשוט מאוד לסטיה, אמנם איני זוכר מה הוא הציע אז, אך מן הסתם ניתן למצוא את הדברים בקבצי יודעי בינה

בד_קודש כתב:

אוצר החכמה כתב:

באמת שאני במבוכה - באופן תאורטי ברבבות השנים נמצא את עצמינו חוגגים את חג הפסח בקיץ ולא באביב.

משיח צדקנו יקדים את רבבותיך.

הצדק עם כבודו.
א. אבקש רק להוסיף שמה שכבודו כתב שצריך סמוכין עיין רמב"ם סנהדרין פ"ד הי"א שגם בזה"ז שאין סנהדרין, אם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויכולים גם לסמוך לאחרים. – אכן יש מפרשים שכוונת הרמב"ם רק לגבי קנס.
ב. יש עוד ג' הלכות שנקבעו על פי חשבון התקופה של רב שמואל ורב אדא – אך אין זה קשיא כל כך, ומלכתחילה לא הטריד אותי השאלה. - בסה"כ רציתי לשמוע דעת החכמים כאן ותו לא.
ג. טעות יצא מידי שכתבתי ברבבות השנים וביקשתי לכתוב ברבות השנים - וברבות השנים אין הכוונה לרבבה - 10,000 ואילו הכוונה לרבבה דברי בטלים ומבוטלים - חלילה לומר כן. - וצר לי שנתפסתי על המלה ברבבות השנים.

א. על הסמיכה בימינו כבר הביע החזו"א דעתו שמביא לידי גיחוך.
ג. זה לא נפ"מ. עדיין צריך הרבה שנים עד שהבעייה תתקיים. ומשיח צדקנו יבא היום.

אוצה"ח,
מדוע כה פשוט לך להכריע כדברי הרמב"ן שה"נ קידש את כל החדשים העתידיים? זכורני שהתפלמסו בזה רבותינו הראשונים, האם קידשם או רק חישבם.

אכן, כדבריך למעלה, קץ הימין יעמוד לפני שישתנו העתים כל כך. ועצ"ע בגדר החישוב עצמו.

מה שכתבתי בעניין הסמוכים כך כותב אחד מחשובי הדיינים ליישב קושייתו של בעל המאיר עיני חכמים ה"ה האוסטרובער זי"ע

כמדומני שיש מהלך של הגריד"ס מבוסטון בעניין הלוח והסמיכה, בדעת הרמב"ם

אוצר החכמה כתב:

באמת שאני במבוכה - באופן תאורטי ברבבות השנים נמצא את עצמינו חוגגים את חג הפסח בקיץ ולא באביב.

משיח צדקנו יקדים את רבבותיך.

החזו"א כתב שיש ד' דברים שעניין התקופה ישנו – (א). לגבי שאילת גשמים בחוץ לארץ. דהדין הוא דמתחילין ששים יום אחר תקופת וכמו שפסק הרמב"ם הלכות תפילה (פ"ב הט"ז) והטשו"ע אור"ח (ב). לגבי סדר תעניות על עצירת גשמים דמבואר בירושלמי תענית סופ"א ה"ח (ג) לגבי ברכת החמה (ד) לגבי המנהג שכתב הרמ"א שכתב הרמ"א קטז סק"ה שלא לשתות מים בשעת התקופה.