מגילה דף כג. בשבת ממהרין לבא וממהרין לצאת

[מיללער]

בגמרא בשבת ממהרין לבא וממהרין לצאת פירש"י שבשבת הכל מוכן מערב שבת ויפה למהר ביאתן (לביהכנ"ס) לקרות שמע כוותיקין ע"כ.

ולכאורה הכוונה לביאת ביהכ"נ בשבת "בשחרית" והוא עפ"י דברי הברייתא מס' סופרים פי"ח ה"ד "מקדימין לבא כדי לקרות ק"ש כוותיקין.

אולם בעין משפט ציינו לטוש"ע או"ח סי' רס"ז ס"ב שם מיירו למהר לבא לביהכנ"ס בערבי שבתות והטור שם הביא זה מגמ' פסחים קה: עיולי יומא מקדמינן ליה, וצ"ע מנא ליה לבעל עין משפט לפרש שהגמ' פה מיירי מזה בכלל?

ובדברי הגמ' שבשבת ממהרין לצאת ציין הגר"י פיק לדברי הברייתא במס' סופרים הנ"ל והניח בצ"ע ששם כתוב להיפך שבשבת מאחרין לצאת "כדי שישמעו פירוש (היינו תרגום) על הסדר" ורש"י פירש כאן שממהרין לצאת משום עונג שבת.

ושוב ציין כאן העין משפט לדברי הרמ"א הל' שבת רפ"א ושם כתב הרמ"א "שבשבת מאחרין יותר לבוא לבהכ"נ מבחול" ולגבי איחור און מהירת לצאת כתב רק "לא יאריך יותר מדאי כדי שיאכלו קודם שעה ששית"

והמג"א העיר על דברי הרמ"א שמאחרין לבוא מימי החול אבל ממהרין לבא יותר מבי"ט כדי לקרות ק"ש 'בזמנה' (לא כוותיקין כדברי רש"י).

וכל זה צ"ע.

[בברכה המשולשת]

זכורני שמרן הגר"ש דבליצקי האריך בזה (אולי בזה השולחן?)