פורום אוצר החכמה

תלמוד בבלי מסכת יבמות דף מד עמוד א

אם היה חולץ - חולץ, לפסולה, ואם היה מייבם - מייבם לכשרה.
לכאורה מדוע לא נאמר שייבם דווקא לפסולה, כדי שתישאר הכשירה לעולם, וכך יוכל גם כהן לשאת אותה, מטעם לא ישפוך אדם מי בורו וכו'.

לא אמרינן 'לא ישפוך' אלא כשהוא אינו צריך להם, אך אם מייבם ורוצה יותר בכשרה, אינו צריך להפסיד מצד לא ישפוך. ושפוט.

מדוע שירצה יותר בכשירה הרי הוא אינו כהן, ועכ"פ אם הוא לא מקפיד נאמר שהוא צריך לייבם דווקא לפסולה?

אכן. אך כאשר מייבם הרי הוא נשאר עמה, וממילא לכאו' בוחר את הטוב ביותר עבורה, ומה שייך לומר לו שייבם את הפסולה, ורק בחליצה שאין נ''מ בעבורו את מי הוא חולץ אמרו כלל זה.

בין הזמנים כתב:אכן. אך כאשר מייבם הרי הוא נשאר עמה, וממילא לכאו' בוחר את הטוב ביותר עבורה, ומה שייך לומר לו שייבם את הפסולה, ורק בחליצה שאין נ''מ בעבורו את מי הוא חולץ אמרו כלל זה.

ובפשטות גם בחליצה אם יש לו תועלת בחליצת הכשרה (כגון שרוצה לשאת את אחותה של הפסולה) - איני רואה סיבה לחייב אותו לחלוץ דווקא לכשרה.