יבמות דף מז: קשים גרים לישראל כספחת
פורסם: ג' נובמבר 25, 2014 4:28 pm
פירש"י: לשון ספחת שאוחזין מעשיהם הראשונים ולומדים ישראל מהם, או סומכים עליהם באיסור והיתר. ע"כ
והגרעק"א בגליון הש"ס ציין לדברי הרמבם בהא"ב פי"ג הי"ח שכתב וז"ל ומפני זה אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת. היינו שהרמב"ם פירש מילת 'ספחת' מלה"כ שאת ספחת או בהרת, וכן נפוץ לפרש בבי מדרשא, אבל נראה שרש"י מיאן לפרש כן משום שבמה דומין הגרים לנגע הצרעת, ולמה דוקא לספחת שבנגעים.
ואילו לרש"י הפירוש שקשים הגרים לישראל 'מפני' הספחת, שנספחין למעשיהן הראשונים, ולפי פירושו קשה הכ' הדמיון שבספחת.
והנה במילת ספחת שבקרא בפרשת תזריע פירש"י שהוא שם של נגע, ואולי הראב"ע פירוש 'מגזירת ספחני נא, חולי שיתחבר אל מקום אחד'.
לפי פי' הראב"ע נוכל לפרש פי' הרמב"ם שדומין הגרים לספחת שבנגעים, שנספחין ומתחברין לעשראל כספחת הזה שהוא חולי המתחבר על הגוף ומשו"ז נקרא ספחת מגזירת ספחני נא.
ובאמת נוכל לומר שגם רש"י פירוש מילת ספחת מלשון שאת ספחת שבנגעים, ומן התיבת 'שאוחזין מעשיהם' שבדבריו אין כוונתו לפרש את מילת ספחת אלא טעם וסיבת הדברים למה קשים המה לישראל, והגרעק"א לא כן למד את דברי רש"י.
והגרעק"א בגליון הש"ס ציין לדברי הרמבם בהא"ב פי"ג הי"ח שכתב וז"ל ומפני זה אמרו חכמים קשים להם גרים לישראל כנגע צרעת. היינו שהרמב"ם פירש מילת 'ספחת' מלה"כ שאת ספחת או בהרת, וכן נפוץ לפרש בבי מדרשא, אבל נראה שרש"י מיאן לפרש כן משום שבמה דומין הגרים לנגע הצרעת, ולמה דוקא לספחת שבנגעים.
ואילו לרש"י הפירוש שקשים הגרים לישראל 'מפני' הספחת, שנספחין למעשיהן הראשונים, ולפי פירושו קשה הכ' הדמיון שבספחת.
והנה במילת ספחת שבקרא בפרשת תזריע פירש"י שהוא שם של נגע, ואולי הראב"ע פירוש 'מגזירת ספחני נא, חולי שיתחבר אל מקום אחד'.
לפי פי' הראב"ע נוכל לפרש פי' הרמב"ם שדומין הגרים לספחת שבנגעים, שנספחין ומתחברין לעשראל כספחת הזה שהוא חולי המתחבר על הגוף ומשו"ז נקרא ספחת מגזירת ספחני נא.
ובאמת נוכל לומר שגם רש"י פירוש מילת ספחת מלשון שאת ספחת שבנגעים, ומן התיבת 'שאוחזין מעשיהם' שבדבריו אין כוונתו לפרש את מילת ספחת אלא טעם וסיבת הדברים למה קשים המה לישראל, והגרעק"א לא כן למד את דברי רש"י.