בגמ' בניך ובנותיך נתונות לעם אחר אמר רבן חנן בר רבא אמר רב זו אשת האב.
ידוע שכאשר הלכו הגאונים הצדיקים ובראשם רבי איסר זלמן זצ"ל להתחנן אצל דוד ב"ג אודות גזירת גיוס בנות, בכה הגרא"ז (או רבי הירש פסח זצ"ל , לא זוכר בדיוק) שאם ח"ו יתגייסו בנות ישראל יקוים בשונאי ישראל דברי התוכחה בניך ובנותיך נתונות לאם אחר.
ב"ג שידע הפסוק כצורתו הגיב בביטול שבתורה נאמר לעם אחר בע' ותיכף נענה הגרצ"פ שיש במדרש דרש לאם אחר.
המדרש הזה נמצא במדרש איכה אל תיקרי לעם אחר אלא לאם אחר, והנה המהרש"א בחי' אגדות פה מפרש דברי הגמרא שהדרש 'זו אשת האב' היינו שילכו בגלות ויהיה כמו איש שנתאלמן מאשתו רח"ל ובניו ובנותיו נתונים לאשתו השניה שהיא אם אחר להם.
מעניין שהמהרש"א לא הביא זה מהמדרש, האם זהו פשוטו של דברי הגמ' דדרש אם תחת עם? מדברי המהרש"א גופיה משמע שאין צריך לשנות הפסוק אלא שמשמעות עם יוכל להתפרש משפחה כמו ונתתיך לקהל עמים.
והגר"י ענגיל בגליונותיו העיר שאשתו גופה מיקרי בלשון עם מדברי רש"י לעיל ט"ו:לא יחלל זרעו בעמיו שהיא עצמה מתחללת דעמיו היינו אשתו