יבמות עב. ברש"י: ישראל במדבר לא היו ראוין ל'אור נוגה'

[מיללער]

כל אותן מ' שנה שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית, איבע"א משום שהיו נזופין.

פירש"י דנזופים היו ממעשה העגל ולא היו ראוין ל'אור נוגה' עכ"ל

מהו 'אור נוגה'מה לזה עם הרוח צפונית ולמה דוקא זה אבדו ע"י הנזיפה ממעשה העגל?

[מה שנכון נכון]

הכונה לאור החמה וכמו שכתב רש"י בדבור הקודם. ונקרא אור נגה ראה למשל משלי ד,יח.
ועיין רש"י איוב לז,כב.

[שברי לוחות]

אולי מן הענין להביא דברי החתם סופר בהשמטות סימן קצא

1.JPG (59.71 KiB) נצפה 1952 פעמים

2.JPG (65.55 KiB) נצפה 1952 פעמים

עוד הערה יש לי להוסיף דלפי תירוץ הגמרא שלא נשבה רוח צפונית דלא ליבדור ענני כבוד, איך בחצות היה נושב רוח צפונית וכי אז לא היה חשש זה?

[מיללער]

הכונה לאור החמה וכמו שכתב רש"י בדבור הקודם. ונקרא אור נגה ראה למשל משלי ד,יח.
ועיין רש"י איוב לז,כב.

מהמפרשים שם במשלי משמע שהאור נוגה היינו אור השחר הולך ומאיר יותר ויותר עד נכון היום.

הלא דבר הוא למה נקט דוקא הלשון של 'אור נוגה'?

(את הכתוב באיוב מצפון זהב יאתה מביא התוס' כאן בד"ה דלא ניבדר)

[שברי לוחות]

אור נוגה.PDF

(253.89 KiB) הורד 267 פעמים

[מה שנכון נכון]

הכונה לאור החמה וכמו שכתב רש"י בדבור הקודם. ונקרא אור נגה ראה למשל משלי ד,יח.
ועיין רש"י איוב לז,כב.

מהמפרשים שם במשלי משמע שהאור נוגה היינו אור השחר הולך ומאיר יותר ויותר עד נכון היום.

הלא דבר הוא למה נקט דוקא הלשון של 'אור נוגה'?

אור נוגה אינו דוקא אור השחר, אלא אור החמה בכללות [וכן אור הירח והכוכבים]. ועליו נאמר שהולך ומאיר בהדרגה מעה"ש עד חצות.

[מיללער]

בדרך אגב, מהפסוק ותגזור אומר ויקם לך, ועל דרכיך 'נגה אור', דרשו בפסיקתא שיש חיוב לקיים מצות זקנים - והוסיף הבני יששכר שיש בזה רמז למצות נר חנוכה שהוא מצות זקנים.