המתני' תחלת פרק ב"ש מבארת כל דיני מיאון אבל אין המשנה מפרשת אם יש דין מיוחד או נוסחא מיוחדת למיאו.
והרמב"ם בהל' גירושין פי"א ה"ח כ' כיצד ממאנת, אומרת בפני שנים "אין רצוני בפלוני בעלי" או "אין רצוני בקידושין שקדשוני אמי או אחי" וכיוצא בדברים אלו. ומשמע מדבריו שבכל מה שתאמר ומשמע מינה שאין רצונה להישאר תחת בעלה סגי.
והנה בגמ' קז: על דברי ב"ש במתני' אלא ממאנת וממתנת עד שתגדיל ותמאן ותנשא, פרכי' והא מיאנה חדא זימנא ומתרץ שמואל 'עד שתגדיל ותאמר רוצה אני במיאונים הראשונים'. וקשה לי מה בין זה למיאון עוה"פ, הרי היא מגלה את דעתה שאינה רוצה בו, הרי אין כאן דין נוסח שבפעם השניה פטורה מזה?