כתב הר"ן בד"ה במוכס העומד בשם התוס' שהדין של דינא דמלכותא דינא היא רק במלכי עכו"ם ולא במלכי ישראל בארץ ישראל, לפי שא"י כל ישראל שותפין בה.
הרמב"ם והטור ואחריהם בשו"ע חו"מ שס"ט לא פסקו כן, ונקטו שדינא דמלכותא דינא גם במלכי ישראל.
אבל מה היו סברת התוס'? האם מדובר במלכי ישראל כשיד ישראל תקופה, בווודאי שהיו להמלכים תוקף לחייב מכס ולהטיל עונשי ממון גם מדין הפקר בי"ד הפקר, ומה זה משנה כיון שלכל ישראל יש חלק באר"י? לכאורה זה ניחותא לכל הדרים בה שהמלך במשפט יעמיד ארץ, והוא שלוחן של כל ישראל.
ועי' גם בהגהות במהר"ץ חיות מה שהקשה על דברי הר"ן והתוס')