פורום אוצר החכמה

כתב הר"ן בד"ה במוכס העומד בשם התוס' שהדין של דינא דמלכותא דינא היא רק במלכי עכו"ם ולא במלכי ישראל בארץ ישראל, לפי שא"י כל ישראל שותפין בה.

הרמב"ם והטור ואחריהם בשו"ע חו"מ שס"ט לא פסקו כן, ונקטו שדינא דמלכותא דינא גם במלכי ישראל.

אבל מה היו סברת התוס'? האם מדובר במלכי ישראל כשיד ישראל תקופה, בווודאי שהיו להמלכים תוקף לחייב מכס ולהטיל עונשי ממון גם מדין הפקר בי"ד הפקר, ומה זה משנה כיון שלכל ישראל יש חלק באר"י? לכאורה זה ניחותא לכל הדרים בה שהמלך במשפט יעמיד ארץ, והוא שלוחן של כל ישראל.

ועי' גם בהגהות במהר"ץ חיות מה שהקשה על דברי הר"ן והתוס')

סברת התוס' מופיעה בשו"ת בעלי התוס' ס' יב: "כתב ר"ת בתשובה מה שאמרתם דינא דמלכותא דינא, מימרא דשמואל, באומות העולם מיירי אבל מלכי ישראל ומלכי בית דוד דנין אותו כדמפרש פ' כהן גדול ואין יכולין לגזול כלומר שלא כדין. ואפילו למ"ד כל האמור בפרשת מלך מלך מותר בו, אין לך בו אלא חידושו. ... ומקראות דהכונס מוכיחי דבין לר' יוסי בין לר' יהודה דפליגי בפ' מלך אלא ודאי דינא דמלכותא דינא אפילו בדברים דלאו דינא קא עבדי דקטלי דיקלי לאו דינא ובמלכי אומות העולם מיירי ומוכרי לטסקיהו דישראל ..."

עי' חתם סופר חו"מ מד שכ' שלא נאמרו דברי הר"ן אלא במסים שהם לתועלתו האישית של המלך, אבל להעמיד במשפט ארץ ולפעול לרווחת הציבור ודאי יש בכוחו

מצ"ב מש"כ בס"ד בספרי

בברכה המשולשת כתב:מצ"ב מש"כ בס"ד בספרי

תודה רבה! מצוין ונפלא