נדרים דף מט ע"ב
רבי יהודה ורבי שמעון אייתו לקמייהו בלוספיין רבי יהודה אכל רבי שמעון לא אכל. אמר ליה רבי יהודה מאי טעמא לא אכיל מר אמר ליה רבי שמעון אלו אין יוצאין מבני מעים כל עיקר אמר ליה רבי יהודה כל שכן שנסמוך עליהן למחר. ובאר הר"ן: שמתוך שאין מתעכלין מתעכבין במעים וכל זמן שעומדין שם זנין את הגוף.
ובהמשך דברי הגמרא: אמרה ההיא מטרוניתא לרבי יהודה מורה ורוי אמר לה הימנותא בידא דההיא איתתא אי טעימנא אלא קידושא ואבדלתא וארבעה כסי דפסחא וחוגרני צידעי מן הפסח עד העצרת אלא חכמת אדם תאיר פניו אמר ליה ההוא צדוקי לרבי יהודה פניך דומין אי כמלוי רבית אי כמגדלי חזירין אמר ליה ביהודאי תרוייהו אסירן אלא עשרים וארבעה בית הכסא אית לי מן ביתא עד בי מדרשא וכל שעה ושעה אני נכנס לכל אחד ואחד.
לכאורה טעון ביאור שלא יהיו סותרים זה לזה.