פורום אוצר החכמה

נדרים עד, ב חבל עליך בן עזאי שלא שמשת את ר"ע. וצ"ב מה כ"כ מיוחד בדברי ר"ע שנתפעל בן עזאי. וי"ל דר"ע הלא נהג בדרך מעניינת, שבתחילה אמר טעם שאינו מכסה את כל המקרים (אלא רק שני יבמים) וכש'דחקו אותו אל הקיר' גילה טעם נוסף ששייך בכל המקרים (גם ביבם אחד). ולמד מזה בן עזאי שלא כל מה שאומר ר"ע ברבים הוא באמת סוף דעתו, ואז מבין שיש צורך מיוחד "לשמש" את ר"ע ולהתקרב אליו וכך לשמוע את טעמיו הנסתרים, ונתחרט שלא נתקרב אליו ונסתפק בשמיעת דבריו שאמר ברבים.

ובעיקר דברי בן עזאי קשה לכאורה, הלה שימש ושימש את ר"ע, ומה זה שאמר ע"ע שלא שימש את רבי עקיבא?

מיללער כתב:ובעיקר דברי בן עזאי קשה לכאורה, הלה שימש ושימש את ר"ע, ומה זה שאמר ע"ע שלא שימש את רבי עקיבא?

מנ"ל הא דשימש את ר"ע?

בבבא בתרא דף קנח: שהי' תלמיד חבר ואולי לזאת כוונתו שיישאר תלמיד

תלמיד חבר היינו שכך היה נחשב ביחס אליו, בין תלמיד לחבר, ולא מוכח מכאן שלמד אצלו הרבה.
"שימוש תלמידי חכמים" בהגדרה אינו לשמוע את פסקיהם אלא ללמוד מהם דרך הלימוד.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מז עמוד ב
רמי בר חמא לא אזמין עליה דרב מנשיא בר תחליפא דתני ספרא וספרי והלכתא. כי נח נפשיה דרמי בר חמא, אמר רבא: לא נח נפשיה דרמי בר חמא אלא דלא אזמין ארב מנשיא בר תחליפא. והתניא, אחרים אומרים: אפילו קרא ושנה ולא שמש תלמידי חכמים הרי זה עם הארץ! - שאני רב מנשיא בר תחליפא דמשמע להו לרבנן, ורמי בר חמא הוא דלא דק אבתריה. לישנא אחרינא: דשמע שמעתתא מפומייהו דרבנן וגריס להו - כצורבא מרבנן דמי.
רש"י שם:
שלא שמש תלמידי חכמים - הוא הגמרא התלויה בסברא, שהיו נותנים לדברי משנה טעם והיו מתאספים יחד ועוסקים בכך, והיא דוגמת הגמרא שסדרו האמוראים.

והרי הבאת ראי' מרש"י נגדך? .
שכן כותב רש"י בכל הש"ס ששימוש ת"ח הוא התלמוד והגמרא.

לא הבאתי ראיה מה פירוש תלמיד חבר

הבאתי ראיה שלשמש ת"ח היינו לשמוע טעמי משנתו ולא רק פסקי הלכותיו. ואת זה לא עשה.

עיין בגמרא כתובות ס"ג ע"א שהיה בן עזאי חתנו של ר"ע ובתוס' שם שהקשו מהגמ' בסוטה כמדו'
דאיתא שבן עזאי לא נשא אשה ותירצו שלא נשאה אלא באירוסין. [הגם דלכאורה צ"ת היאך מסתדר עם משמעות הגמ' שם ואכמ"ל].
ואולי זה עומק כוונת בן עזאי ודו"ק.