פורום אוצר החכמה

שני שמות תנאים נדירים הנ"ל נזכרו בדף נ. שניהם לגבי דיני גביית חוב מיתומים

האם השם 'אברם' היתה נפוצה בימי חז"ל? מה פירוש הכינוי חוזאה ומה הוא ניותאה?

מהרי"ץ חיות מאריך אם שמו אברם או אבימי.

מיהא חדא:

תלמוד בבלי שטיינזלץ כתב:ר׳ אליעזר (אלעזר) ניותאה. מסתבר שחכם זה (שלפי כתבי־יד, דפוסים ישנים ועוד שמו אלעזר) היה ממקום שנקרא ״נוה״ או ״ניות״, ועל שם מקומו נקרא ניותאה (להבדיל בינו ובין חכמים אחרים בני אותו דור שהיה להם אותו שם פרטי). יתכן כי הוא זהה לחכם ר' אלעזר דמן ננוה (שיש גורסים שם גם כן נוי), ואם כן הוא הרי היה בן דורו הצעיר של ר׳ יוחנן.

השימוש בשם 'אבר(ה)ם' בספרות החז"לית נדיר מאוד. אבל מקערות ההשבעה הבבליות, בנות זמנם של האמוראים, נראה שהשימוש היה יותר רווח.

תודה רבה על המראה מקומות

חכם באשי כתב:השימוש בשם 'אבר(ה)ם' בספרות החז"לית נדיר מאוד. אבל מקערות ההשבעה הבבליות, בנות זמנם של האמוראים, נראה שהשימוש היה יותר רווח.

גם על זה מעיר המהר"צ חיות שם ששמות אבותינו והשבטים נדירים המה בין חכמי חז"ל

שמות אבותינו והשבטים נדירים?

אברהם לא מצוי.
יצחק ויעקב מצוי.
שמעון מצוי מאד. יהודה מצוי. ראובן ולוי פחות.

לא בדקתי וכתבת את התחושה מכל מקום מה כוונת המהרי"ץ חיות.

יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.

גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים

מהו שמו של האשכול הנ"ל.

האם יש כאן אשכול על כללי התלמוד ?

גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.

עיין יד רמה סנהדרין בסופו

שמואל דוד כתב:

גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.

עיין יד רמה סנהדרין בסופו

א. לא מצאתי ביד רמה שם בענין, מישהו יכול להעלות?
ב. זכור לי משהו יפה בענין בגליוני הש"ס לר' יוסף ענגיל, מישהו יודע מיקום מדויק?

גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.

מר' צדוק הכהן בספרו תקנת השבין

מנצפך כתב:

שמואל דוד כתב:

גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.

עיין יד רמה סנהדרין בסופו

א. לא מצאתי ביד רמה שם בענין, מישהו יכול להעלות?
ב. זכור לי משהו יפה בענין בגליוני הש"ס לר' יוסף ענגיל, מישהו יודע מיקום מדויק?

כמדומני שזהו באגרות הרמ"ה, אגרת מהר"ש משאנץ.

הוא בגליוני הש"ס על ירושלמי זרעים אות ק"פ

אגרות רמה בסוף ספר יד רמה עמ"ס סנהדרין כתב שהוא משום מעשה שהיה

והגרח"ק שליט"א כתב לי וז"ל על כל שם שהיה נוקט הייתי שואל כך עכ"ל

הוגה ומעיין כתב:מיהא חדא:

תלמוד בבלי שטיינזלץ כתב:ר׳ אליעזר (אלעזר) ניותאה. מסתבר שחכם זה (שלפי כתבי־יד, דפוסים ישנים ועוד שמו אלעזר) היה ממקום שנקרא ״נוה״ או ״ניות״, ועל שם מקומו נקרא ניותאה (להבדיל בינו ובין חכמים אחרים בני אותו דור שהיה להם אותו שם פרטי). יתכן כי הוא זהה לחכם ר' אלעזר דמן ננוה (שיש גורסים שם גם כן נוי), ואם כן הוא הרי היה בן דורו הצעיר של ר׳ יוחנן.

חשוב לציין לערוך ערך נוות, שם כתוב אודות אבימי ניותאה: "פירוש, שם מקום, כדכתיב: ניות ברמה".

אם ר' אליעזר ניותאה היה ממקום שהיה נקראה ניות וכדו' הרי ר' ירמיה ביראה היה לכאורה מן המקום אשר נקרא בירי, ולמה פירש רש"י בגיטין לד. בד"ה ירמיה ביראה: כך שמו?

ועי' במגילה ד' ע"א שרש"י פירש על עולא ביראה שהיה מן בירי, ומאי שנא?

מיללער כתב:אם ר' אליעזר ניותאה היה ממקום שהיה נקראה ניות וכדו' הרי ר' ירמיה ביראה היה לכאורה מן המקום אשר נקרא בירי, ולמה פירש רש"י בגיטין לד. בד"ה ירמיה ביראה: כך שמו?

ועי' במגילה ד' ע"א שרש"י פירש על עולא ביראה שהיה מן בירי, ומאי שנא?

עיין מצור דבש בגיטין שכתב שכוונת רש"י כך שמו של מקומו.
ועיין סוכה לד: ובעבודה זרה מ.
ועיין ברכת יוסף אה"ע סימן סג
ועיין זהרי הש"ס עירובין כה. ובעין יצחק (יוסף) חלק א עמוד רנד
ועיין ילקוט המאירי מגילה דף ד. ודבריו צ"ע מגיטין לד. וע"ש בגיטין מש"כ בזה.
וע"ע מגדים חדשים מוע"ק דף כו

עיין בספר 'בית אהרן' להג"ר אהרן מגיד זצ"ל (ח"ב ערך 'אהרן' עמ' תקכח-תקמד) שהאריך בסוגית השמות באריכות גדולה ובבקיאות נפלאה
כיד ה' הטובה עליו, ודן שם בדברי המהר"ץ חיות, והקשה אמאי לא מצינו כמה שמות מאבותינו הקדושים מוזכרים במשנה או בתלמוד, ובסו"ד מסיק דכיון דבתקופה ההיא היו קוראים ע"ש המאורע, אותן השמות שלא שייכים בהן המאורע ההיא - לא היו משתמשין בהן
לדוגמא: השם 'אברהם' הוא ע"ש שהיה אב לכל באי עולם (ע' ב"ר יז, ה ותוספתא ברכות א, יד), וזה לא יתכן בשאר אנשים, וע"ש שהוכיח כעי"ז בכל שם ושם דלא שכיחא, ודלא כתירוץ המהר"ץ חיות דזה היה רק במקרה דלא היו תנאים בשם זה. ע"ש בארוכה
בית אהרן בענין שמות

גימפעל כתב:יש כבר אשכול על שמות התנאים והאמוראים,
ואגב דאתינא להכי, אולי מישהו יאיר את עיני על השימוש בשם 'יוסף בן שמעון' למה תפסו דוגמא מהשם הזה בדווקא.

מקופיא נראה דהם שמות השבטים הכי מצויים בזמנם, (ואולי הכי אירוני, דשמעון ביקש להרוג את יוסף ויוסף אסר את שמעון ולמה יקרא שמעון את שם בנו יוסף?) ויותר מצינו בתוספתא קידושין ונפסק להלכה ע"מ שאני יוסף ונמצא יוסף ושמעון, וכמדומני שזה התיחסות ראשונה למושג של ב' שמות בחז"ל (אולי יוחנן אריה אך אולי זה על שם גבורתו)

אוצר החכמה כתב:שמות אבותינו והשבטים נדירים?

אברהם לא מצוי.
יצחק ויעקב מצוי.
שמעון מצוי מאד. יהודה מצוי. ראובן ולוי פחות.

לא בדקתי וכתבת את התחושה מכל מקום מה כוונת המהרי"ץ חיות.

רבי יהושע בן לוי.
לוי, תלמידו של רבי.
רבי לוי.

זיז שדי כתב:

גימפעל כתב:וכמדומני שזה התיחסות ראשונה למושג של ב' שמות בחז"ל (אולי יוחנן אריה אך אולי זה על שם גבורתו)

באמת לא ברור מניין התחילו לקרוא בשני שמות (שאינם כינוי, או שם התואר, כמו גור אריה יהודה, בנימין זאב וכדומה, אלא 2 שמות העצם). ייתכן שהוא מנהג שבא מהגויים, אבל אם לא כן, ד"ז צריך ראיה.

בענין ב' שמות כבר דנו בזה באריכות:
בשו"ת חת"ס (אבן העזר ב, יח) הביא ראיה מדברי המהרש"ל (יש"ש גטין ד, כו) דקראו לבן 'שניאור', כלומר שני אורות, ולא 'מאיר אורי' (שהיו חולקים בזה האב והאם אם לקרותו מאיר או אורי - כ"א ע"ש אביהם) ומכאן ראיה דמנהג הקדום היה לקרות רק בשם אחת, וחדשים מקרוב באו וכו' וכו', ושם הביא גם את הגמרא שהבאת סוף יבמות (קכב ע"ב) דאמר 'כך קורין אותי בעירי 'יוחנן בן יונתן אריה'' אבל דחה ראיה זו, ד'אריה' אינה שם עצם כלל, אלא שם משפחה המורה על גבורתם, וגם 'אבא שאול' הוא רק שם אחד, ע"ש באירכות. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (תנינא, או"ח קיג) דאין תנא או אמורא עם ב' שמות, ו'אבא שאול' רק תואר.
ויש הרבה לדון בדבריהם הק' ואכ"מ
אמנם חשוב לציין לדברי הג"ר ראובן מרגליות זצ"ל ב'לחקר שמות וכינויים בתלמוד' (סימן יד) האריך בענין זה, ובסו"ד
הביא רשימה של 28 מהגאונים וראשונים שנקראו בב' שמות, ותמה לפי"ז על החת"ס, ע"ש. וע"ע שד"ח (מערכת גט לו, ו), גם ב'בית אהרן' (ח"ב מערכת 'אהרן' אות כט-ל) כתב בזה, ע"ש.
וזכרוני שבאיזה מקום באוצר פלאות התורה דיבר ע"ז

הנה מצאתי...
.ע' 'אוצר פלאות התורה' פרשת וישלח פרק לב פסוק כט עמ' תקלד-תקלח באריכות גדולה, ודן בכל הדברים הנ"ל

ענ'י לעצמי כתב:בענין ב' שמות כבר דנו בזה באריכות:
בשו"ת חת"ס (אבן העזר ב, יח) הביא ראיה מדברי המהרש"ל (יש"ש גטין ד, כו) דקראו לבן 'שניאור', כלומר שני אורות, ולא 'מאיר אורי' (שהיו חולקים בזה האב והאם אם לקרותו מאיר או אורי - כ"א ע"ש אביהם) ומכאן ראיה דמנהג הקדום היה לקרות רק בשם אחת, וחדשים מקרוב באו וכו' וכו', ושם הביא גם את הגמרא שהבאת סוף יבמות (קכב ע"ב) דאמר 'כך קורין אותי בעירי 'יוחנן בן יונתן אריה'' אבל דחה ראיה זו, ד'אריה' אינה שם עצם כלל, אלא שם משפחה המורה על גבורתם, וגם 'אבא שאול' הוא רק שם אחד, ע"ש באירכות. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (תנינא, או"ח קיג) דאין תנא או אמורא עם ב' שמות, ו'אבא שאול' רק תואר.
ויש הרבה לדון בדבריהם הק' ואכ"מ
אמנם חשוב לציין לדברי הג"ר ראובן מרגליות זצ"ל ב'לחקר שמות וכינויים בתלמוד' (סימן יד) האריך בענין זה, ובסו"ד
הביא רשימה של 28 מהגאונים וראשונים שנקראו בב' שמות, ותמה לפי"ז על החת"ס, ע"ש. וע"ע שד"ח (מערכת גט לו, ו), גם ב'בית אהרן' (ח"ב מערכת 'אהרן' אות כט-ל) כתב בזה, ע"ש.
וזכרוני שבאיזה מקום באוצר פלאות התורה דיבר ע"ז

האם הביאו ראיה מהתוספתא של ונמצא יוסף ושמעון?

ולא די בכך ששני שמות הוא דבר מחודש, אלא עוד שזה הפך למעלה וחשיבות. ובאמת זה פלא, דמ"ט שיקראו לאדם בשני שמות.

וכמובן שאין להביא ראיה משמות מחולקים שבמקרא, כגון מלכי צדק, עמנו אל, שהשם עצמו מורה על עניין אחד בשתיים או יותר מילים.

זיז שדי כתב:

ענ'י לעצמי כתב:בענין ב' שמות כבר דנו בזה באריכות:
בשו"ת חת"ס (אבן העזר ב, יח) הביא ראיה מדברי המהרש"ל (יש"ש גטין ד, כו) דקראו לבן 'שניאור', כלומר שני אורות, ולא 'מאיר אורי' (שהיו חולקים בזה האב והאם אם לקרותו מאיר או אורי - כ"א ע"ש אביהם) ומכאן ראיה דמנהג הקדום היה לקרות רק בשם אחת, וחדשים מקרוב באו וכו' וכו', ושם הביא גם את הגמרא שהבאת סוף יבמות (קכב ע"ב) דאמר 'כך קורין אותי בעירי 'יוחנן בן יונתן אריה'' אבל דחה ראיה זו, ד'אריה' אינה שם עצם כלל, אלא שם משפחה המורה על גבורתם, וגם 'אבא שאול' הוא רק שם אחד, ע"ש באירכות. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (תנינא, או"ח קיג) דאין תנא או אמורא עם ב' שמות, ו'אבא שאול' רק תואר.
ויש הרבה לדון בדבריהם הק' ואכ"מ
אמנם חשוב לציין לדברי הג"ר ראובן מרגליות זצ"ל ב'לחקר שמות וכינויים בתלמוד' (סימן יד) האריך בענין זה, ובסו"ד
הביא רשימה של 28 מהגאונים וראשונים שנקראו בב' שמות, ותמה לפי"ז על החת"ס, ע"ש. וע"ע שד"ח (מערכת גט לו, ו), גם ב'בית אהרן' (ח"ב מערכת 'אהרן' אות כט-ל) כתב בזה, ע"ש.
וזכרוני שבאיזה מקום באוצר פלאות התורה דיבר ע"ז

האם הביאו ראיה מהתוספתא של ונמצא יוסף ושמעון?

כן. בשו"ת חת"ס הנ"ל כתב דמכך שלא כתבו 'יוסף שמעון' אלא 'יוסף ושמעון' מוכח דלא קראו לו כן בפעם אחת, אלא בדקרו ליה "טובא יוסף ופורתא שמעון" .0

HaimL כתב:ולא די בכך ששני שמות הוא דבר מחודש, אלא עוד שזה הפך למעלה וחשיבות. ובאמת זה פלא, דמ"ט שיקראו לאדם בשני שמות.

וכמובן שאין להביא ראיה משמות מחולקים שבמקרא, כגון מלכי צדק, עמנו אל, שהשם עצמו מורה על עניין אחד בשתיים או יותר מילים.

ע' ב'עיקרי הד"ט' (יו"ד כו, ז) שכתב דסגולה למי שבניו מתים ל"ע, לקרוא את הבן הנולד בשני שמות שהוא מסוגל שיהיה זרע של קיימא.

החת"ס עצמו קרא לבנו הכת"ס בב' שמות

ענ'י לעצמי כתב:

זיז שדי כתב:

ענ'י לעצמי כתב:בענין ב' שמות כבר דנו בזה באריכות:
בשו"ת חת"ס (אבן העזר ב, יח) הביא ראיה מדברי המהרש"ל (יש"ש גטין ד, כו) דקראו לבן 'שניאור', כלומר שני אורות, ולא 'מאיר אורי' (שהיו חולקים בזה האב והאם אם לקרותו מאיר או אורי - כ"א ע"ש אביהם) ומכאן ראיה דמנהג הקדום היה לקרות רק בשם אחת, וחדשים מקרוב באו וכו' וכו', ושם הביא גם את הגמרא שהבאת סוף יבמות (קכב ע"ב) דאמר 'כך קורין אותי בעירי 'יוחנן בן יונתן אריה'' אבל דחה ראיה זו, ד'אריה' אינה שם עצם כלל, אלא שם משפחה המורה על גבורתם, וגם 'אבא שאול' הוא רק שם אחד, ע"ש באירכות. וכ"כ בשו"ת נודע ביהודה (תנינא, או"ח קיג) דאין תנא או אמורא עם ב' שמות, ו'אבא שאול' רק תואר.
ויש הרבה לדון בדבריהם הק' ואכ"מ
אמנם חשוב לציין לדברי הג"ר ראובן מרגליות זצ"ל ב'לחקר שמות וכינויים בתלמוד' (סימן יד) האריך בענין זה, ובסו"ד
הביא רשימה של 28 מהגאונים וראשונים שנקראו בב' שמות, ותמה לפי"ז על החת"ס, ע"ש. וע"ע שד"ח (מערכת גט לו, ו), גם ב'בית אהרן' (ח"ב מערכת 'אהרן' אות כט-ל) כתב בזה, ע"ש.
וזכרוני שבאיזה מקום באוצר פלאות התורה דיבר ע"ז

האם הביאו ראיה מהתוספתא של ונמצא יוסף ושמעון?

כן. בשו"ת חת"ס הנ"ל כתב דמכך שלא כתבו 'יוסף שמעון' אלא 'יוסף ושמעון' מוכח דלא קראו לו כן בפעם אחת, אלא בדקרו ליה "טובא יוסף ופורתא שמעון" .0

ייש"כ

כדכד כתב:החת"ס עצמו קרא לבנו הכת"ס בב' שמות

בשעת הכנסתו לברית נקרא 'שמואל בנימין', ואח"כ הוסיפו לו 'אברהם' כשהיה חולה מסוכן בילדותו (בן שש שנים), ע' קונטרס 'אהל לאה' בריש ספר כתב סופר עמוד 7

ענ'י לעצמי כתב:

HaimL כתב:ולא די בכך ששני שמות הוא דבר מחודש, אלא עוד שזה הפך למעלה וחשיבות. ובאמת זה פלא, דמ"ט שיקראו לאדם בשני שמות.

וכמובן שאין להביא ראיה משמות מחולקים שבמקרא, כגון מלכי צדק, עמנו אל, שהשם עצמו מורה על עניין אחד בשתיים או יותר מילים.

ע' ב'עיקרי הד"ט' (יו"ד כו, ז) שכתב דסגולה למי שבניו מתים ל"ע, לקרוא את הבן הנולד בשני שמות שהוא מסוגל שיהיה זרע של קיימא.

וע"ע ב'זכר דוד' (להג"ר דוד זכות) שכתב: "ודע, דריבוי השמות אשר ישים אלקים בפי אבי הבן לקרותו בהם מורה ריבוי כחות נפשיות ממדרגות הנשמות, כמש"כ הרב 'לב אריה' בפרשת ויגש (אות יח) שכן קיבל מרבותיו, לכן אין ללעוג במי שמשים לבנו ב' או ג' שמות כאחד, כי לא דבר ריק הוא" עכ"ל.
ומה שכן צריך לשים לב הוא דאם אדם יש לו ב' שמות, צריך לקרותו בשתיהן, (כמו דאיתא בספרים שצריך לקרות אדם בשמו המלא, ואיני זוכר איפה כתוב)

ענ'י לעצמי כתב:

כדכד כתב:החת"ס עצמו קרא לבנו הכת"ס בב' שמות

בשעת הכנסתו לברית נקרא 'שמואל בנימין', ואח"כ הוסיפו לו 'אברהם' כשהיה חולה מסוכן בילדותו (בן שש שנים), ע' קונטרס 'אהל לאה' בריש ספר כתב סופר עמוד 7

שמואל בנימין זה ב' שמות

אולי כת"ר יברר כוונתו?

ר' ראובן מרגליות כתב על העניין באריכות, במאמרו 'בעלי דו-שם', בתוך: לחקר שמות וכינויים בתלמוד, עמ' נז והלאה.
וזכורני כי גם בהערות לשו"ת נו"ב מהדורת מכון ירושלים יש אריכות בנושא.

ענ'י לעצמי כתב:אולי כת"ר יברר כוונתו?

מר הביא שהחת"ס כתב שהקדמונים לא קראו בב' שמות
הבאתי שהוא עצמו קרא לבנו הכת"ס בב' שמות "שמואל בנימין".
כת"ר הגיב שהשם אברהם נוסף אח"כ לרפואה אבל זה לא עונה על טענתי שמעיקרא כבר קרא ב' שמות "שמואל בנימין".
לא הבנתי מה יש כאן לברר. הדברים פשוטים.

כדכד כתב:

ענ'י לעצמי כתב:אולי כת"ר יברר כוונתו?

מר הביא שהחת"ס כתב שהקדמונים לא קראו בב' שמות
הבאתי שהוא עצמו קרא לבנו הכת"ס בב' שמות "שמואל בנימין".
כת"ר הגיב שהשם אברהם נוסף אח"כ לרפואה אבל זה לא עונה על טענתי שמעיקרא כבר קרא ב' שמות "שמואל בנימין".
לא הבנתי מה יש כאן לברר. הדברים פשוטים.

צודק. לא ביררתי כוונתי כראוי.
לא כוונתי לענות על טענת כת"ר, אלא רציתי לברר שבאמת היו לו ג' שמות (ושמא א' מהחו"ר יטעו שהיו לו רק ב' שמות), ובעיקר טענת מר, הרואה שם בתשובה הנ"ל יראה שלא כתב שיש איזה איסור בזה, אלא כתב שהקדמונים (דוקא) לא נהגו בזה ולכן אין ראיה מהתוספתא שם לענין גטין, אבל בכלל לא התנגד לזה ולכן אין כל קושיא למה עשה כן בעצמו

יאיר אתמר כתב:ר' ראובן מרגליות כתב על העניין באריכות, במאמרו 'בעלי דו-שם', בתוך: לחקר שמות וכינויים בתלמוד, עמ' נז והלאה.

כבר ציינתי לעיל

HaimL כתב:

אוצר החכמה כתב:שמות אבותינו והשבטים נדירים?

אברהם לא מצוי.
יצחק ויעקב מצוי.
שמעון מצוי מאד. יהודה מצוי. ראובן ולוי פחות.

לא בדקתי וכתבת את התחושה מכל מקום מה כוונת המהרי"ץ חיות.

רבי יהושע בן לוי.
לוי, תלמידו של רבי.
רבי לוי.

אגב רבי יהושע בן לוי היה משבט לוי, אולי לכן נקרא אביו בשם לוי.

מנא לך הא?

כדכד כתב:מנא לך הא?

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=29&t=32298&p=589218&hilit#p346114
ע"ש.
אמנם כנראה אינו מוסכם