פורום אוצר החכמה

ליהודים היתה אורה - זו תורה

הגמ' דן בהיתר אשת איש לעלמא לאחר מיתת הבעל, ופריך דלמא אהניא מיתת הבעל לפוטרה ממיתה אבל עדיין קיימא באיסור עשה, מידי דהוי כפסוה"מ שנפדו שאין בהם מעילה אבל עדיין אסורים בגיזה ועבודה, ומתרץ מה שמתרץ.

לכאורה מה ראיה משם לכאן, הרי בפסוה"מ יש קרא מיוחדת לאוסרן בגיזה ועבודה 'לאחר שנפדו' מתזבח ולא גיזה, בשר ולא חלב עי' ברש"י, אבל כאן רוצה שתהי' אסורה באיסור עשה שאסרה גם בחיי בעלה, ועל זה מקשה הגמ' ממ"נ אם נפקעה המיתה למא לא יופקע גם איסור העשה?

-

אגב, זה שמדמה הגמ' איסור א"א לאיסור מעילה בהקדש, מתאמת לדברי רש"י בנימוקי החומש ויקרא אין מעילה אלא שינוי שנאמר ומעלה בו מעל וכו' ויש כמה מקומות דאיקשי קידושין להקדש, דאסרה אכו"ע כהקדש.

א. הראיה היא על עצם הענין שלפעמים איסור פוקע באופן חלקי.
ב. הוא מותיב לה והוא מפרק לה - אתה עצמך תירצת שהוקשה א"א להקדש שבשניהם נאמר לשון מעילה.

אגב ראה תשובת רשב"א מוסד הרב קוק ח"א סימן לו' דקודם מתן תורה אשת איש אסורה עולמית ואסור לגרשה וכל דבריו צ"ע עיון רב [ממעשה דעמרם ועוד ועי"ש במגיה]

פני יהושע קדושין שם
ועי' גיטין פג. היכן מצינו אסור לזה ומותר לזה והרי תרומה וקדשים שאסורה לזה ומותרת לזה וכו'