פורום אוצר החכמה

לעורר על דברי הגמ' סוטה כב', א שמי שפוסק הלכה ממשנה הוא ממבלי עולם, וכן פה השמיט רש"י לומר שאם ילמד גמ' ויגיע לדף יב, ב יבין שתיקנו אמוראים תקנה לבטל קניין אישה בביאה..

יפה. באמת יש פמ״ג (כמדומני בהלכות ברכות) שביאר רש״י הנ״ל בטוטו״ד. ועיין חתן סופר, ושלמת חיים (זוננפאלד) שהאריכו לבאר כוונתו.

ובשאלה הפשוטה אם קידושי ביאה יש בהם פריצות למה חידשה התורה שאפשר לקדש בדרך פריצות?
יעויין באוצר מפרשי התלמוד קידושין ב. הערה 91 (ודומה לדברי הראשונים בתקנת שבועת היסת)

אפשר לשלוח מש״כ שם?

תשובות יהודה גורדין אהע"ז סי' מ"ז וכתב שבזמן מתן תורה היה די לגדור הפריצות במה שאסר לבעול בלי קידושין אבל אח"כ נחשב גם קידושי ביאה לפריצות ושם בהערה דימה זה להא דתמורה יד ב דמשום עת לעשות לה' התירו לעבור בקום ועשה על איסור כתיבת דברים שבע"פ

מעניין מאוד יישר כח.

החתן סופר כתב:לעורר על דברי הגמ' סוטה כב', א שמי שפוסק הלכה ממשנה הוא ממבלי עולם, וכן פה השמיט רש"י לומר שאם ילמד גמ' ויגיע לדף יב, ב יבין שתיקנו אמוראים תקנה לבטל קניין אישה בביאה..

כמדומה שהשאלה נמחק בטעות.

השאלה היתה על רש״י בקידושין ב. מדוע השמיט תיבת ״וביאה״ בד״ה בכסף ובשטר

רש"י כותב: בכסף ובשטר - מפרש בברייתא בגמ' וכו', והלא בביאה לא מפרש בברייתא בגמרא שום דבר.

אבל רש״י מפרש ״ביאה״ בסוף הדיבור וא״כ ביאה שייך לד״ה, לא?

שמואל דוד כתב:אבל רש״י מפרש ״ביאה״ בסוף הדיבור וא״כ ביאה שייך לד״ה, לא?

בכ"י ביאה הוא ד"ה נפרד:
https://www.nli.org.il/he/discover/manu ... FL22283924
ובפרט עיין: https://www.nli.org.il/en/discover/manu ... FL51626420

ומה פשרן של המילים "ובביאה בכסף" הכתובים על הגליון?

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

אלון בן שמרי כתב:ומה פשרן של המילים "ובביאה בכסף" הכתובים על הגליון?

הינה הגהה ותיקון לשון רש"י, מפני הערת רב שמואל דוד היקר שליט"א הנ"ל.
אבל מאחר שברוב גרסאות איננו, מסתבר שההסבר ברש"י כנ"ל.

אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

שמואל דוד כתב:יפה. באמת יש פמ״ג (כמדומני בהלכות ברכות) שביאר רש״י הנ״ל בטוטו״ד. ועיין חתן סופר, ושלמת חיים (זוננפאלד) שהאריכו לבאר כוונתו.

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן קנז. ועיין דעת תורה שם, שו״ת חתן סופר סימן כו, ובשו״ת תורת חיים (זוננפלד) סימן סד מש״כ בביאור דבריו. (אגב, מהפרי מגדים רואים עד כמה יש לדייק בכל אות ואות של רבינו רש״י זצ״ל)

באמונתו כתב:

אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?

אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

עיין יין הרקח:

אלון בן שמרי כתב:

באמונתו כתב:

אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?

ייתכן לענ"ד.

שמואל דוד כתב:

אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

עיין יין הרקח:

75B4FCB5-EB13-4987-84E8-252789C3F63F.jpeg

איני מבין כלל הנ"מ בין נחושת לכסף לענין בירור המשקל. ומ"ש ודמיו הוא פשוט.

לכאורה דברי רש"י נסתרים מתוספתא
תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק ג הלכה יג
הנחשת קונה את הכסף כיצד נתן לו שלשים איסר בדינר כסף הרי זה קנה כל מקום שהוא אבל אם נתן לו דינר של כסף בשלשי' איסר הרי זה לא קנה עד שימשוך.

באמונתו כתב:

אלון בן שמרי כתב:

באמונתו כתב:

אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?

ייתכן לענ"ד.

מחודש, כי בפשטות כוונת המשנה היא באמרה כסף אינו להחומר אלא ל"געלט" בלע"ז. אך יש בדבריך מקום ליישב דברי ר' יוסף לקמן דף י"ב שאפי' פחות מאחד משמונה באיסר אפשר לקדש בו, ולהנ"ל יש לומר שפי' שהמשנה מבארת רק שהפרוטה הוא חלק ממטבע כסף אבל לא שצריך באמת שוויות כזו.

שמואל דוד כתב:

שמואל דוד כתב:יפה. באמת יש פמ״ג (כמדומני בהלכות ברכות) שביאר רש״י הנ״ל בטוטו״ד. ועיין חתן סופר, ושלמת חיים (זוננפאלד) שהאריכו לבאר כוונתו.

פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן קנז. ועיין דעת תורה שם, שו״ת חתן סופר סימן כו, ובשו״ת תורת חיים (זוננפלד) סימן סד מש״כ בביאור דבריו. (אגב, מהפרי מגדים רואים עד כמה יש לדייק בכל אות ואות של רבינו רש״י זצ״ל)

כדי להקל על הציבור
פרי מגדים https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 15&hilite=
חתן סופר https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... &pgnum=130
שו"ת הגריח"ז https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 59&hilite=
דעת תורה https://tablet.otzar.org/#/b/8526/p/PID ... 2213504605

אלון בן שמרי כתב:

באמונתו כתב:

אלון בן שמרי כתב:

באמונתו כתב:

אלון בן שמרי כתב:ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב'
יש להעיר על מ"ש רש"י
שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה.
(ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק:
אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא מטבע כסף. ונ"ל דלא דק דאין מטבע של כסף פחותה ממעה.)

היות והאשה נקנית בכסף, מדגיש רש"י שהפרוטה נחושת, ולא של כסף, אמנם נערכת כלפי כסף, כי הוא אחד משמונה באיסר האטלקי, שהוא של כסף ממש.

האם כוונתך לומר שהאשה נקנית בכסף ס"ל לרש"י דהיינו כסף ממש ולולא שהפרוטה הוא שמינית של מטבע של כסף לא היה אפשר לקדש בו מכיון שאינו כסף?

ייתכן לענ"ד.

מחודש, כי בפשטות כוונת המשנה היא באמרה כסף אינו להחומר אלא ל"געלט" בלע"ז. אך יש בדבריך מקום ליישב דברי ר' יוסף לקמן דף י"ב שאפי' פחות מאחד משמונה באיסר אפשר לקדש בו, ולהנ"ל יש לומר שפי' שהמשנה מבארת רק שהפרוטה הוא חלק ממטבע כסף אבל לא שצריך באמת שוויות כזו.

ענין זה כבר נחלקו בו הראשונים, אם כסף האמור בתורה היינו 'געלט' או 'זילבר' ושמא מטבע, יעוי' באבני מילואים ריש סימן כז בשיטות הרמב"ם והרשב"א והריטב"א, וחזון איש סימן קמח לדף יא:

עיין קידושין דף יא