פורום אוצר החכמה

ראיתי באחד העלונים שמביאים את החידה והפתרון הזה,

חידה בבבא קמא
ר' שמחה זליג סיפר לי, שר' חיים מבריסק הי' שואל איך שייך ששור ישלם ג' חלקים? התשובה באם הוא מועד לקרן ימין ולא לשמאל, ונגח בשניהם.

ושאלתי היא האם אמנם כך הדין ?

עפ"י דברי הגמרא ב"ק מה. אמר רב מועד לקרן ימין אינו מועד לקרן שמאל פשוט שהדין כך, למה לא?

לכאורה, אם שתי הקרנים הרגו, ואם רק קרן אחת היתה נוגחת לא היה מת. א"כ אין לו לשלם רק שלשה רבעים, שכל קרן הרגה חצי. הקרן המועדת משלמת חצי שלם, והקרן התמה משלמת רבע נזק.
ואם כל אחת בפנ"ע יכולה להרוג, אזי משלם נזק שלם ותו לא.

באופן זה, הוי כמו הכוהו י' בנ"א זא"ז. כי קרן ראשונה לא המיתה ושניה המיתה

קו ירוק כתב:באופן זה, הוי כמו הכוהו י' בנ"א זא"ז. כי קרן ראשונה לא המיתה ושניה המיתה

גם בשור שהמית אומרים כן? כי לפום ריהטא הייתי סבור שדוקא גבי בני אדם דכתיב מכה נפש, דבעינן עד שיכה כל נפש. גם לכאורה לפי דבריך צ"ל דיהיה פטור לגמרי דהנגיחה הרי היתה בבת אחת, ובהכוהו כולם כאחת כולם פטורים.
ברם לפי האמת נראה לי הדבר מופרך לגמרי לומר דהו"ל כעשרה בני אדם שהכוהו, שהרי הכל היה בשור אחד. הגע עצמך אדם שהכה את חבירו עשר מכות בזו אחר זו, ולבסוף הרגו, האם יהיה פטור לרבנן דפוטרים בעשרה בני אדם בכה"ג?

מי הדובר שרש"ז סיפר לו?
נשמע בדיחה

שומע ומשמיע כתב:מי הדובר שרש"ז סיפר לו?
נשמע בדיחה

דוקא לא נשמע בדיחה. זה עמוק מאוד, ויש כאן כר נרחב.
להערכתי זה בעלון כאייל תערוג שמוציאים מדבריו של הגראי"ל שטיינמן כל שבת. וכנראה הוא אשר סיפר זאת בשמו.

פלתי כתב:

קו ירוק כתב:באופן זה, הוי כמו הכוהו י' בנ"א זא"ז. כי קרן ראשונה לא המיתה ושניה המיתה

גם בשור שהמית אומרים כן? כי לפום ריהטא הייתי סבור שדוקא גבי בני אדם דכתיב מכה נפש, דבעינן עד שיכה כל נפש. גם לכאורה לפי דבריך צ"ל דיהיה פטור לגמרי דהנגיחה הרי היתה בבת אחת, ובהכוהו כולם כאחת כולם פטורים.
ברם לפי האמת נראה לי הדבר מופרך לגמרי לומר דהו"ל כעשרה בני אדם שהכוהו, שהרי הכל היה בשור אחד. הגע עצמך אדם שהכה את חבירו עשר מכות בזו אחר זו, ולבסוף הרגו, האם יהיה פטור לרבנן דפוטרים בעשרה בני אדם בכה"ג?

בהיכוהו עשרה בני אדם הרי זה רק ענין של מיתה כי קלב"מ. אבל כאן הרי מיירי בנזק, ויתכן שקרן ראשונה הזיקה משהו וקרן שניה גרמה המיתה והיא תמה. (הכוהו י' בנ"א היה על דרך משל).

קו ירוק כתב:

שומע ומשמיע כתב:מי הדובר שרש"ז סיפר לו?
נשמע בדיחה

דוקא לא נשמע בדיחה. זה עמוק מאוד, ויש כאן כר נרחב.
להערכתי זה בעלון כאייל תערוג שמוציאים מדבריו של הגראי"ל שטיינמן כל שבת. וכנראה הוא אשר סיפר זאת בשמו.

שבתי וראיתי שלא קראתי טוב את ההודעה הפותחת, ואני מושך את דברי.

שומע ומשמיע כתב:מי הדובר שרש"ז סיפר לו?
נשמע בדיחה

כנראה אתה הבנת שהוא צריך לשלם ג' פעמים דמי הניזק. ולכן בצדק היית סבור שמדובר בבדיחה. נראה לי שגם פותח האשכול הבין כך. אבל בודאי אין הכוונה כן, רק הכוונה דהיכן מצינו שישלם שלשה חלקים מהנזק. דהיינו שלשה רבעים.

פלתי כתב:

שומע ומשמיע כתב:מי הדובר שרש"ז סיפר לו?
נשמע בדיחה

כנראה אתה הבנת שהוא צריך לשלם ג' פעמים דמי הניזק. ולכן בצדק היית סבור שמדובר בבדיחה. נראה לי שגם פותח האשכול הבין כך. אבל בודאי אין הכוונה כן, רק הכוונה דהיכן מצינו שישלם שלשה חלקים מהנזק. דהיינו שלשה רבעים.

אכן.

חיפשתי באוצר ומצאתי בספר שומר אמת, ועע"ש ותרווה נחת:

פלתי כתב:

שומע ומשמיע כתב:מי הדובר שרש"ז סיפר לו?
נשמע בדיחה

כנראה אתה הבנת שהוא צריך לשלם ג' פעמים דמי הניזק. ולכן בצדק היית סבור שמדובר בבדיחה. נראה לי שגם פותח האשכול הבין כך. אבל בודאי אין הכוונה כן, רק הכוונה דהיכן מצינו שישלם שלשה חלקים מהנזק. דהיינו שלשה רבעים.

אל תכניס בדבריי את ההבנה שלך.

גימפעל כתב:

פלתי כתב:

שומע ומשמיע כתב:מי הדובר שרש"ז סיפר לו?
נשמע בדיחה

כנראה אתה הבנת שהוא צריך לשלם ג' פעמים דמי הניזק. ולכן בצדק היית סבור שמדובר בבדיחה. נראה לי שגם פותח האשכול הבין כך. אבל בודאי אין הכוונה כן, רק הכוונה דהיכן מצינו שישלם שלשה חלקים מהנזק. דהיינו שלשה רבעים.

אל תכניס בדבריי את ההבנה שלך.

אני רק אמרתי מה שהיה לי נראה. ואדרבה אם לא הבנת כך, הסבר נא מה היתה תמיהתך על דין זה.

בעז"ה
ישנה עוד פתרון לחידה. לדעת רבינא (ב"ק נג:) ובתוספות שם ד"ה הא כרבנן בתחילתו.
שליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי נאמר אף בבור, ובב' שוורים שנגחו אחד תם ואחד מועד שור המועד ישלם ג' רבעים.

פתרון נוסף:
שני שותפים בשור, למ"ד דבעינן לייעודי גברא, והעידו רק בפני שותף אחד ולא בפני השני, זה שהעידו בפניו משלם ג' חלקים, והשני שלא העידו בפניו משלם רק רבע.
האם זה נכון?