עמוד 1 מתוך 1

רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ו' דצמבר 02, 2016 4:39 pm
על ידי שמואל דוד
בבא מציעא סד: רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי דמסיק בהו זוזי ועביד בהו עבידתא א"ל רבא בריה מ"ט עביד מר הכי א"ל אנא כרב נחמן סבירא לי דאמר רב נחמן עבדא נהום כריסיה לא שוי א"ל אימור דאמר רב נחמן כגון דארי עבדיה דמרקיד בי כובי עבדי אחריני מי אמר א"ל אנא כי הא דרב דניאל בר רב קטינא אמר רב סבירא לי דאמר התוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה פטור כו'
יש לעיין, מדוע תקף עבדי דאינשי, לאיזה צורך עשה כן?

Re: רב יוסף בא חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ד' דצמבר 07, 2016 9:43 am
על ידי שמואל דוד
לא מצאתי ביאור בזה, נא לסייעני

Re: רב יוסף בא חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ד' דצמבר 07, 2016 5:32 pm
על ידי בברכה המשולשת
"תקף" הכוונה הכריח, ולא תקף כלשון ימינו.
והוא הכריח אותם לעשות עבודה עבורו.

Re: רב יוסף בא חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ד' דצמבר 07, 2016 5:51 pm
על ידי אוצר החכמה
גם השואל לא טעה בזה ולמד כך. אבל עדיין השאלה צריכה תשובה. מה פתאום הולך רב יוסף בר חמא ומכריח את העבדים של אנשים אחרים לעבוד עבורו. לכאורה היו לו הסברים למה הוא לא נחשב גזלן ממש אבל למה שיעשה את זה. יש כאן קצת יותר קושי שלכאורה מה שהביא מרב דניאל בר קטינא הוא שפטור אבל לא שמותר לעשות כן לכתחילה. ואם נאמר שהלשון פטור הוא לאו דווקא אלא דכיוון שיש בזה תועלת שלא ליסתריה עבדיה שרי לעשות כן לכתחילה, מלבד שזה לא נראה מובן כל כך כי מה עסק שלך בעבדי, אבל עוד יותר יקשה מה הקשו התוספות מהא דשעת הגזילה הלא שם הוא גזלן גמור רק פטור מלשלם שכרו כי משיב כשעת הגזילה וכאן מחפשים היתר לכתחילה. (אפשר לדחות שתוספות היה יכול לומר כן רק תירץ תירוץ יותר טוב, אבל סוף דבר העניין אינו מובן)

Re: רב יוסף בא חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ד' דצמבר 07, 2016 7:36 pm
על ידי שמואל דוד
תודה רבה שהסברת שאלתי. ופלא שלא מצאתי מי שהרגיש בזה.

Re: רב יוסף בא חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: א' דצמבר 11, 2016 8:23 am
על ידי שמואל דוד
עכשיו ראיתי בספר פני יוסף שער הרוחה קסו ג ד"ה אולם שדיבר בזה,
אולם קשה מאוד לקראות מש"כ שם, האם יש מהדורא חדשה של אותו ספר?

Re: רב יוסף בא חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ד' פברואר 07, 2024 11:18 am
על ידי HaimL
במחילה, עדיין לא הבנתי את השאלה. הבעלים היו חייבים לרב יוסף בר חמא כסף, ולא החזירו לו, ומצא מקום לגבות מהם בעבודתם של עבדיהם, ומה פירוש לאיזה צורך עשה.

ואם השאלה היא כיצד עשה כן לכתחילה, י"ל דבב"ח אסרה התורה לגזול חפץ של חבירו בשביל חוב שיש לו עליו, דכתיב בחוץ תעמוד וגו', אבל כל שאינו נידון עליו כגזלן, כגון התוקף עבדו של חבירו, דניח"ל דלא נסתרי עבדיה, או גזל עבדים ממש והזקינו, דמשלם את פחתם, אבל לא את פעולתם, בזה אף שרי לכתחילה לגבות את חובו.

Re: רב יוסף בא חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ד' פברואר 07, 2024 11:25 am
על ידי HaimL
ואכתי א"מ לי קושיית התוספות ז"ל, דשמא טעמא דמתניתא גזל עבדים והזקינו, דפטור על פעולתם, הוא משום דניח"ל דלא נסתרי עבדיה. וא"ת דא"ה מאי קמ"ל רב דניאל בר קטינא אמר רב התוקף עבדו של חברו וכו', תנינא גזל עבדים והזקינו וכו', י"ל דאי לאו דאשמעינן בעלמא התוקף עבדו של חברו וכו', לא ה"א דפטור בעבדים שהזקינו, דלא דיקא מתניתין הכי, אלא רק לאפוקי מדר"מ דיכול לומר לו הש"ל. השתא דאשמעינן רב דניאל בר קטינא אמר רב התוקף עבדו של חברו וכו', דייקינן ממתניתא דהגוזל עבדים והזקינו
וכו', דפטור על פעולתם, והוא מטעמא דניח"ל דלא נסתרי עבדיה. אשמח להסבר.

Re: רב יוסף בא חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ד' פברואר 07, 2024 1:40 pm
על ידי שמואל דוד
HaimL כתב:במחילה, עדיין לא הבנתי את השאלה. הבעלים היו חייבים לרב יוסף בר חמא כסף, ולא החזירו לו, ומצא מקום לגבות מהם בעבודתם של עבדיהם, ומה פירוש לאיזה צורך עשה.

ואם השאלה היא כיצד עשה כן לכתחילה, י"ל דבב"ח אסרה התורה לגזול חפץ של חבירו בשביל חוב שיש לו עליו, דכתיב בחוץ תעמוד וגו', אבל כל שאינו נידון עליו כגזלן, כגון התוקף עבדו של חבירו, דניח"ל דלא נסתרי עבדיה, או גזל עבדים ממש והזקינו, דמשלם את פחתם, אבל לא את פעולתם, בזה אף שרי לכתחילה לגבות את חובו.

מבואר להדיא בגמרא שלא עשה כן בשביל חובו

Re: רב יוסף בא חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ד' פברואר 07, 2024 9:37 pm
על ידי HaimL
שמואל דוד כתב:מבואר להדיא בגמרא שלא עשה כן בשביל חובו

עכשיו הבנתי את שאלת כבודו. אני למדתי בגמרא שכן עשה בשביל חובו, דמפורש בגמרא, כיון דמסיק בהו זוזי מיחזי כרבית. ואם תקפם לא בשביל חובו ה"ל ריבית ממש, כדתנן, המלוה את חבירו לא ידור בחצרו חנם ולא ישכור ממנו בפחות מפני שהוא רבית. ומ"ש חצרו שהוא רבית מעבדו דמחזי כרבית. לכן הבנתי שתקפם בשביל חובו, ולכן רק מחזי כרבית, דכ"ע ידעי דמסיק בהו זוזי, ויחשבו שתקפם לא בשביל חובו, וה"ל רבית ממש, כדרב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן.
אשמח להסבר על הפשט באופן שלמד כבודו. או שנשמט ממני דבר.

Re: רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ה' פברואר 08, 2024 8:14 am
על ידי HaimL
ושמא יש ללמוד כדברי כבודו, דס"ל לרבא בריה דרב יוסף בר חמא כלישנא בתרא דרב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן, דמתניתא אסרה בהלויני, אבל לא בהלוהו. ורב יוסף בר חמא דתקף עבדי, ה"ל הלוהו, דלא היה מדעת הלווה. וליכא רבית, אלא שיטעו הרואים לחשוב שא"ל הלויני ועבוד בעבדי, ומחזי כרבית. וקצת דוחק ללמוד כן, דלא מסתבר שיטעו בין תקף בעבדי לבין א"ל מעיקרא עבוד בעבדי. אשמח לדעת כיצד למד כבודו, או, שוב, אם נשמט ממני איזה דבר

Re: רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: ש' מאי 04, 2024 1:21 am
על ידי טור תלגא
אהלי שם עין יעקב ח"ה
אהלי שם עין יעקב.png
אהלי שם עין יעקב.png (626.51 KiB) נצפה 506 פעמים

Re: רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: א' מאי 05, 2024 5:26 am
על ידי שמואל דוד
יישר כח גדול! וע״ע בספר גאון צבי בתוספות

Re: רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: א' מאי 05, 2024 6:10 am
על ידי כולל יונגערמאן
מי זה האהלי שם?

הרי מבואר בגמרא והראשונים שם שלא הגבה בזה חובו. ופשוט במסקנא דהיכי דלא מסיק בהו זוזי כ"ש דשרי, אלא דגופא דעובדא הכי הוי.

מה שכן יש לתמוה בגמ' זו, מה לגבי הבין אדם לחבירו של העבד, ובשלמא לאדונו העבד משועבד אבל בסתמא למה ירדה בו מישהו אחר בפרך? וגם אם ניחא לבעלים, למה לא ליהוי כתופס לבע"ח במקום שחב לאחריני. (וזה צ"ע בכלל בכל הדין הזה של עבד כנעני, דלכאורה אם נתגייר כהלכה - אמנם לשם שיעבוד - למה מותר לרדות בו בפרך וכו' דמשמע להדיא דבעבד כנעני מותר ואולי מצוה, הרי סוף סוף דינו כישראל להרבה דברים).

ויותר קשה להלום הדין הנמשך מזה שמי שאינו נוהג כשורה מותר לתקוף בו ולהכריחו לעבוד? מה הפירוש של אינו נוהג כשורה ולמי הזכות להגדיר את זה. הרי זה בחינת איש את רעהו חיים בלעו. אבל בר מן דין בעיקר הדין זה מרפסין איגרא, גם אם יש מנגנון לזהות אנשים אלו מהי באמת ההצדקה לאיש מן הצד לתקוף בו? הרי זה גובל באיסור חמור של גונב נפש והתעמר בו. ואולי זה מכח הבי"ד שרוצים לענוש איש כזה (שלא מן הדין, נניח) ועשאו כל א' שליחם לכך. ובכל זאת עדיין אין בזה ביאור מספיק.

Re: רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: א' מאי 05, 2024 6:36 am
על ידי שמואל דוד
כולל יונגערמאן כתב:מי זה האהלי שם?

הרב מיכאל פרץ שליט״א

Re: רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: א' מאי 05, 2024 8:36 am
על ידי בברכה המשולשת
כולל יונגערמאן כתב: מה שכן יש לתמוה בגמ' זו, מה לגבי הבין אדם לחבירו של העבד, ובשלמא לאדונו העבד משועבד אבל בסתמא למה ירדה בו מישהו אחר בפרך? וגם אם ניחא לבעלים, למה לא ליהוי כתופס לבע"ח במקום שחב לאחריני. (וזה צ"ע בכלל בכל הדין הזה של עבד כנעני, דלכאורה אם נתגייר כהלכה - אמנם לשם שיעבוד - למה מותר לרדות בו בפרך וכו' דמשמע להדיא דבעבד כנעני מותר ואולי מצוה, הרי סוף סוף דינו כישראל להרבה דברים).


למיטב ידיעתי, עבד נמשל לחמור, ואין בו דיני ב"א לחבירו (ולמרות שיצא קצת מטומאת הגויים ימש"ו, לידי קדושת ישראל לא הגיע)

Re: רב יוסף בר חמא תקיף עבדי דאינשי (ב"מ סד:)

פורסם: א' מאי 05, 2024 12:23 pm
על ידי בן מיכאל
רב יוסף בר חמא היה ראש ישיבת מחוזא ומנהיג העיר, אולי יש לומר שהיה זה כעין הנהגת העיר, כמו שיאמרו על אחד מגדולי הדור שראה מישהו וביקשו שיעשה עבורו משהו, וכמובן זה נקרא 'תקיף' כי כשרב העיר מבקש לא ניתן לסרב וכדברי הגמרא כתובות 'מעילאי דידי היינו עשייה'.