פורום אוצר החכמה

הגמרא אומרת שהיה מקום לחשוב שבגלל גזירה דרבה שאין קוראים מגילה בפורים שחל בשבת שמא יביא את המגילה ברה"ר גם אין לדרוש בעניני הפורים בהשבת זו ומזה בא ריב"ל להוציא.
הקשה החברותא שלי: מדוע לא נאמר אותו דבר גם בר"ה ובסוכות שכשם שגזרו לא ליטול לולב ולא לתקוע בשופר כך נאמר שאין לדרוש בעניניהם ויבוא ריב"ל לאפוקי מזה

כאן זה עשייה וכאן זה לימוד

.

היו דורשים מהמגילה עצמה, כמעשה דרבי במגילת קינות בשבת ת"ב, ולכן בזה הוא דאיכא חשש, [ושייך לזה גם מה שדנו באחרו' לעיין מוקצה בשבת כזו עי' מ"ב בשם פר"ח וצ"ת שם].

בברכה המשולשת כתב:כאן זה עשייה וכאן זה לימוד

לא הבנתי כוונתו. אם בא להסביר למה למסקנה לא גוזרים -את זה הגמרא כבר אמרה. הוא שואל מדוע בהו"א היה מקום לגזור בלימוד על פורים בשבת יותר מאשר בלימוד על שופר או לולב

כדכד כתב:

בברכה המשולשת כתב:כאן זה עשייה וכאן זה לימוד

לא הבנתי כוונתו. אם בא להסביר למה למסקנה לא גוזרים -את זה הגמרא כבר אמרה. הוא שואל מדוע בהו"א היה מקום לגזור בלימוד על פורים בשבת יותר מאשר בלימוד על שופר או לולב

כוונתו כדברי הרב 'פרי יהושע', שלולב הוא 'עשיה', משא"כ לימוד במגילת אסתר עצמה.

התרוץ של הפרי יהושע נשמע לי הגיוני אך איני מבין איך אפשר להעמיס דבריו בדברי בברכה המשולשת

כדכד כתב:התרוץ של הפרי יהושע נשמע לי הגיוני אך איני מבין איך אפשר להעמיס דבריו בדברי בברכה המשולשת

אכן לכך כיוונתי,